האדם, הוא מכונה מופלאה והוא נבדל מכל שאר מיני החיות בין היתר ביכולת לדחות סיפוקים, להבדיל בין טוב לרע ולהיות מודע לנבכי נפשו. הגדרת העובר כאדם נתקלה לא פעם ולא פעמיים בקשיים, שכן ממתי העובר הזעיר הוא כבר אדם?

מתי רשלנות רפואית במעקב הריון שגורמת להפלתו עלולה להיות גם עבירה פלילית?

כאשר אנו מדברים על הגדרת החיים בקונטקסט המשפטי בהתמקד בתחום הרשלנות הרפואית כפי שנראה במאמר זה, הדבר יכול להשפיע על  הרשעה או זיכוי בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

הגדרת החיים – הויכוח הרעיוני והמחלוקת ההלכתית

עם הזמן, תרבויות שונות החלו דנות בסוגית תחילת החיים ובדיון זה החלו להתגלעות חילוקי דעות באימתי ולד הוא אדם ובאימתי איננו.

חילוקי דעות אלו, אינן נחלת העבר, והן קיימות עד ימינו אנו בין היתר בויכוח המתמשך והמר שניטש בין מצדדי ביצוע הפלות ובין המתנגדים אליהן.

לעניין זה אף אין מדובר בחילוקי דעות בין דתיים וחילונים, כפי שרבים סוברים, אלא בויכוח של ממש גם בתוך זרמים בהלכה היהודית לדוגמא.

ויכוח כאמור פרץ למשל בין רבנים על חוקיות ההפלה במידה שהתינוק התגלה בהריון כחולה טי זקס - מחלה קטלנית שממיתה את התינוק עד הגיעו לגיל 3 (להרחבה על הויכוח ההלכתי ראה גם שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סי' ק"ב).

האם בית המשפט אכן מוסמך לקבוע מתי אדם הוא חי?

לפני שניגש להכרעת בית המשפט בעניין אנו חייבים להבין מדוע בית משפט כלל נדרש להכרעה בסוגיה סבוכה זו, שכן ברור למדי שמדובר במוקש, שאין לו פתרונים.

בית המשפט נדרש לעשות כן, מהסיבה שהתעוררה בתפ"ח (ת"א) 854/80 שם, רופא הואשם בגרימת מוות ברשלנות כאשר כתוצאה מהתנהגותו מת ולד בלידה.

טענת ההגנה הייתה כי אין מדובר באדם חי ועל כן לא ניתן להרשיע את הרופא בגרימה למותו של אדם ברשלנות.

הכרעת בית המשפט בפרשה

וכך פסק בית המשפט "בהתאם להוראת סעיף 308 לחוק העונשין ולד נחשב ל"אדם"....משעה שיצא הוולד כולו חי מבטן אמו".

כלומר, לדידו של בית המשפט יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים לכך שוולד הוא אדם, הראשון שיצא הוא כולו מבטן אמו והשני שהוא יצא חי והכוונה בכך היא שליבו פועם.

מכך במקרה זה של רשלנות רפואית, בית המשפט זיכה את הרופא מאשמת הריגה / גרימת מוות ברשלנות מתוך הקביעה שאין מדובר באדם שכן אותו וולד יצא ללא דופק מרחם האם.

האם כיום עם התקדמות הרפואה ניתן לייחס לתינוק חיים גם במקום שליבו איננו פועם?

היום, ידועים מקרים רבים בהם נדם ליבו של אדם, ולאור טכניקות רפואה מתקדמות הלב חזר לו במפתיע לפעול. האם בכך בכדי להעניק לוולד חיים מקום שיצא וליבו אינו פועם?

שאלה זו נותיר פתוחה שכן אין עליה מענה מוחלט, נראה כי לאור נדירות התופעה כיום ולד עדיין לא ייחשב כאדם כאשר יצא וליבו דומם.

עם זאת התפתחות הרפואה מהווה נקודה למחשבה על דרך וצדקת הכרעת בית המשפט בסוגיה שעלתה בפסק הדין הנדון.