זאת ועוד, כאשר הערכת המשקל גבוהה מארבעה וחצי קילוגרמים ישנה חובה על הצוות הרפואי להורות על ניתוח קיסרי, שכן קיים סיכוי גבוה שלידה טבעית תוביל למגוון סיבוכים אפשריים והופעת נזקים אצל הוולד.

פרע כתפיים, שיתוק ע"ש ארב - הפן הרפואי

שיתוק על שם ארב, שפוגע בתפקוד הזרוע והיד של היילוד באופן זמני, יכול להיראות מפחיד ולהדאיג כל הורה. סיבוך זה, שמתרחש באחת מכל אלף לידות, לרוב אינו צפוי ועלול לחזור שוב בלידות עתידיות. כיצד ניתן למנוע את השיתוק, או לכל הפחות למנוע את חזרתו?

שיתוק על שם ארב (Erb's palsy) הוא מצב מלחיץ עבור כל הורה חדש. ידו של התינוק שאך נולד מטלטלת לצד גופו, כאשר כף היד והאצבעות נפולות עקב פגיעה בעצבי מקלעת הזרוע (Brachial Plexus) שאחראים על עצבוב היד. 1-2 מכל אלף תינוקות יחוו שיתוק מסוג זה, שנוטה לחלוף תוך שבועות ספורים ברוב המקרים.

מהו הפלקסוס הברכיאלי וכיצד הוא קשור לארב פלסי?

כאמור, ארבס פלסי (ששמו הרפואי הוא Neonatal Brachial Plexus Palsy (NBPP)) הוא מצב שנגרם עקב פגיעה ברשת עצבים גדולה הקרויה 'מקלעת הזרוע', או הפלקסוס הברכיאלי.

הפלקסוס הברכיאלי מורכב מרשת של עצבים ונמצא בין הכתף לצוואר וממנו יוצאים כל העצבים מחוט השדרה לרחבי היד.

עצבים אלו מאפשרים לנו להניע ולחוש את הכתף, הזרוע, האמה, כף היד והאצבעות. לכן, משמעותה של פגיעה בעצבי מקלעת הזרוע ושיתוקם הוא אובדן חלקי או מלא של התנועה והתחושה וחולשת שרירים בדרגה משתנה, בהתאם לעוצמת הפגיעה.

הקשר שבין Erbs Palsy פרע כתפיים וטכניקת הלידה

לעיתים קרובות מאוד, שיתוק על שם ארב נמצא קשור לפגיעה בעצבי 'מקלעת הזרוע' במהלך הלידה- בה התינוק נדחס דרך פתח האגן, תוך יצירת לחץ רב על גופו שיכול לגרום גם לפגיעה בפלקסוס הברכיאלי.

לכן, כאשר יילוד מאובחן עם פגיעה בעצבי הזרוע, החשד לרוב מופנה כלפי טכניקת היילוד בה השתמשה המיילדת או הרופאים בחדר הלידה.

עם זאת, קיימת מחלוקת בקרב הקהילה הרפואית בנוגע לתפקיד והניסיון של אנשי הצוות הרפואי בגרימת המצב: שני גורמי הסיכון העיקריים לשיתוק הזרוע הם גודל התינוק (שלרוב יהיה חריג, כמו למשל במצב של סוכרת הריונית של האם) ופרע כתפיים – שמביא ללידה טראומטית.

Erb's palsy אכן מתרחש לרוב, אך לא רק, בעקבות פרע כתפיים (Shoulder dystocia) ולידה קשה. עם זאת, השיתוק יכול להתרחש גם לאחר לידה בניתוח קיסרי או לידה ואגינלית רגילה - שאינה מאופיינת בהפעלת לחץ רב על הילוד.

על כן, קיימות הערכות שחלק מהתינוקות שנולדו עם Erbs Palsy סבלו מהשיתוק עוד לפני הלידה מסיבות שאינן ברורות.

האם שיתוק ע"ש ארב חולף כשלעצמו?

כמעט תמיד כן. למרבה המזל, 50%-82% מהתינוקות עם שיתוק ע"ש ארב מחלימים תוך עד 3 חודשים ללא צורך בטיפול מיוחד. במקרים חמורים יחסית, נמצא ששיקום מלא מושג ב-82% מהתינוקות עד גיל שנה וחצי.

הטיפול בשיתוק על שם ארב משתנה מאוד בין בית חולים לבית חולים. עם זאת, מקובל שהטיפול בתינוק שסובל מארבס פאלסי יכלול תרגילים פיזיותרפיים כבר החל מהשבוע הראשון לחיים ומעקב עד להחזרת התפקוד.

טיפול ניתוחי נשמר לרוב עבור מקרים בהם ההחלמה מתעכבת מעל לחצי שנה. בכל מקרה, המקרים בהם השפעות השיתוק משפיעות על הילד/ה לאורך כל החיים הנם נדירים יחסית.

פרע כתפיים

פרע (כליאת) כתפיים הוא מצב רפואי בו לאחר יציאת הראש, כתף התינוק נתקעת בעצם החיק (pubis) – דבר המונע את התקדמות הלידה. פרע כתפיים מאובחן כאשר גוף התינוק לא מצליח לצאת במשך יותר מדקה לאחר יציאת ראש התינוק.

מכיוון שפרע כתפיים הוא מצב מסוכן לאם ולעובר נהוג לבצע מספר תמרונים ליילוד מהיר של התינוק ולשחרורו ממצב כליאת הכתפיים. סביר מאוד שתמרונים אלה הם הגורם להתפתחות השיתוק על שם ארב.

בנוסף לפגיעה במקלעת הזרוע, לידה קשה זו יכולה לגרום גם לשבר בעצם הבריח של התינוק. שתי הפגיעות נראות דומות זו לזו לאחר הלידה ועל כן דרושה בדיקת רופא לאחר הלידה על מנת לאבחן בין שני המצבים, וכך לקבוע את הטיפול הנכון לתינוק.

למרות שפרע כתפיים מגביר את הסיכון לשיתוק ע"ש ארב, רק עד 17% מהתינוקות שנולדו עם פרע כתפיים יסבלו משיתוק ע"ש ארב.

הרופאים יכולים למנוע!

פרע כתפיים הוא הגורם לכשני שלישים מהמקרים של שיתוק ע"ש ארב, לכן התמודדות נכונה עם מצב זה תביא לירידה המשמעותית ביותר בתחלואה. בסך הכול, פרע כתפיים מתרחש ב-0.7 עד 1.5 אחוזים מכלל הלידות הנרתיקיות וחשוב להתייחס לגורמי הסיכון העיקריים על מנת לחזות את התרחשות הסיבוך.

גורמי הסיכון העיקריים כוללים:

• תינוק בעל משקל גבוה - מעל 4.5 ק"ג
• סוכרת של האם
• מקרה של פרע כתפיים בלידה קודמת
• עיכוב במהלך השלב השני של הלידה
• לידה מכשירנית / לידת ואקום

גורמי סיכון אחרים, שלרוב מופיעים יחד עם העיקריים הם השמנת יתר אימהית, לידות מרובות, עבר של תינוקות בעלי משקל גבוה מהתקין והריון עודף.

עם זאת, חשוב להדגיש שלא ניתן לחזות באופן מדויק את הסיכוי להתפתחות המצב.

מניעת פרע כתפיים מתמקדת בעיקר בהיסטוריה המיילדותית של האם ההריונית ובהערכת משקל העובר טרם הלידה.

על אף שלא הוכח מחקרית באופן חותך האם ניתוח קיסרי מקטין את הסיבוכים ביחס ללידה נרתיקית, רוב הרופאים יציעו ביצוע של ניתוח קיסרי אלקטיבי (מתוכנן) לאישה שבלידה קודמת שלה היה פרע כתפיים.

לרוב, מומלץ להציע לידה בניתוח קיסרי לרוב הנשים שנמצאות בסיכון מוגבר, כאשר התינוק שוקל מעל 4 וחצי ק"ג או כאשר משקלו מעל 4 ק"ג ולאם יש סוכרת, וכאשר היה אירוע בעבר של פרע כתפיים או שיתוק ע"ש ארב.

כאשר עולה חשד שהתינוק גדול מהתקין רק על ידי הערכה קלינית, מומלץ לכל הפחות להימנע מלידה מכשירנית שיכולה להגדיל את הסיכון לשיתוק.

חשוב לדעת לקראת הלידה

פרע כתפיים ושיתוק ע"ש ארב בעקבותיו אינו נפוץ, אך יש לשים לב לסימנים המעלים חשד להתרחשותו. משקל לידה גבוה, סוכרת במהלך ההריון, או שיתוק ע"ש ארב בעבר צריכים להילקח בחשבון בעת תכנון הלידה במטרה להימנע מסיכונים מיותרים לאם או ליילוד.

גם במידה ומתפתח שיתוק ע"ש ארב אחרי הלידה, לרוב הוא יפתר מעצמו תוך מספר שבועות עד חודשים. חשוב לבדוק ביסודיות כל תינוק עם חשד לשיתוק ולהבדיל מצב זה משבר בעצם הבריח.

בכל מקרה שבו היילוד חווה שיתוק ע"ש ארב יש לשקול לידה בניתוח קיסרי בהריונות הבאים.

חשוב להדגיש כי באחריותו של הרופא המלווה את מעקב ההריון של האם לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של האם ולהמליץ בהתאם ואילו הרופא בחדר הלידה חייב להיות מודע ועירני לתסמינים הנ"ל, שעשויים להעלות צורך להפנות את האם לניתוח קיסרי ללא עיכובים מיותרים.

מתי מתקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית?

לאור האמור לעיל, עילת תביעה מסוג רשלנות רפואית עשוייה לצוץ עוד במהלך ההריון. ודוק, כאשר הצוות הרפואי שמלווה את ההריון לא מבצע באישה ההרה בדיקות להערכות משקל או מבצע את הבדיקות האמורות, אולם מתרשל בהערכת המשקל, סביר להניח שהתנהלות זו תוכר כרשלנות רפואית על ידי בית המשפט.

לא למותר לציין כי כאשר משקל התינוק מוערך בלמעלה מארבעה וחצי קילוגרמים, אולם למרות זאת הצוות המיילד לא מורה על ביצוע לידה קיסרית, מדובר בהפרת חובת הזהירות וסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל, קרי – רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית עשויה להתרחש אף בשלב הלידה עצמו, עת נתקל הצוות הרפואי בתופעה של פרע כתפיים. במצב חירום זה יש לפעול במהירות לחילוצו של העובר, על מנת למזער את הנזקים שהיצרות הכתפיים עשויה לגרום לעובר.

הדרך המהירה ביותר לחילוצו היא ניתוח קיסרי, כך שכל סטייה מדרך זו, למשל נסיונות חילוץ על ידי לידה מכשירנית (מלקחיים, ואקום וכדומה), עלולים להפחית את סיכוייו של התינוק להיוולד בריא ומעבר לכך – עלולים להחמיר את הנזק שייגרם לו.

גם החלטה לבצע לידה מכשירנית ללא קבלת הסכמה מדעת מצידה של היולדת, כלומר, מבלי ליידע אותה על הסיכונים הטמונים בכך או על אפשרויות לידה אחרות העומדות בפניה (ניתוח קיסרי למשל), עשויה להוות רשלנות רפואית.

קיראו בהרחבה על: אפידורל

פסיקת פיצויים בעקבות הופעת שיתוק על שם ארב Erbs Palsy

חשוב להבהיר כי על מנת לצלוח תביעת רשלנות רפואית, לא די להוכיח כי הצוות הרפואי הפר את חובת זהירותו, אלא יש להוכיח קשר סיבתי בין הפרה זו לשיתוק שנגרם לתינוק. מדובר בהוכחה קשה מבחינה משפטית, אשר אין להקל בה ראש ומכאן שיש להיעזר בסיוע משפטי של עורך דין מומחה בתחום.

בהליך ת"א 1128/03 אל אעסם אחמד נ' שירותי בריאות כללית, נולד התובע עם שיתוק ע"ש ארב ביד ימין. לטענתו, עברה הרפואי של אימו (היסטוריה של לידת תינוקות במשקל גבוה) ומצבה הרפואי (משקל גבוה מהממוצע) העידו על החובה להורות על יילודה בניתוח קיסרי.

בית המשפט מקבל את טענותיו ופוסק כי לו היה מתנהג הצוות הרפואי הנתבע על פי החובה המוטלת עליו, לא היה התובע משותק. סך הפיצוי שקבע לו בית המשפט בגין אותה רשלנות הוא מיליון וחצי ש"ח.

יש לך שאלות על Erbe's palsy? פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי מיידי

רוצה לקבל חוות דעת מקצועית ולבחון את הזכויות שלך?

על מנת לקבל החלטה מושכלת וראויה לגבי האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית עקב הנזקים שנגרמו, קיים צורך לבחון את המקרה הספציפי שלך, בשיתוף עם רופא מומחה ולאחר בחינת מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי.

משרדו של עורך דין עופר סולר מטפל לאורך השנים בתביעות רבות שהגישו בני המשפחה, בעקבות פגיעת ילד עקב שיתוק ע"ש ארב במהלך לידתו. אנו משתפים פעולה עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל ונשמח לסייע גם לך לצורך מימוש זכויותיך המשפטיות והרפואיות.

ניתן להפגש עם עורך דין עופר סולר לצורך קבלת יעוץ אישי ומפורט, ללא כל התחייבות מצידך.

עוד בנושא: נפגעה משיתוק ע"ש ארב בלידה וזכתה לפיצוי רק על פגיעה באוטונומיה