חסר או הכפלה מזערית 16p13.11 אובחן לאחר הלידה?
הילד/ה שלך אובחן עם מחיקה מזערית או הכפלה באזור 16p13.11 רק לאחר הלידה? המוטציה הגנטית התגלתה בזכות בדיקת הצ'יפ הגנטי ולמעשה, אין כל סיבה הגיונית ללידת ילד או ילדה הלוקים במוטציה, מבלי שהיא אובחנה כבר בתחילת ההריון באמצעות בדיקת השבב הגנטי.
הפגיעה, חסר או הכפלה, מתרחשת באזור ספציפי על גבי הזרוע הקצרה של כרומוזום 16, המוגדר כאמור p13.11, כאשר לפי מחקרים עדכניים שפורסמו המוטציה הגנטית מופיעה אצל 1 מכל 1100 ילדים עם עיכוב התפתחותי, פיגור שכלי, אוטיזם, אפליפסיה או הפרעות נפשיות קשות. יתרה מכך, מחקר שבוצע בבית החולים בלינסון מצא כי שכיחות המוטציה בילדים עם פיגור שכלי ובעיות נוירוהתפתחותיות, גבוהה פי 2.5 מאשר שכיחותה באוכלוסיה הכללית.
מאחר וניתן לזהות את החסר / ההכפלה באזור 16p13.11 באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי ולאור השפעותיה הקיצוניות של המוטציה, חלה על רופאי הנשים שלנו החובה לעדכן, להסביר וליידע על הבדיקה שאותה חשוב לבצע בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל.
בסקירה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות השפעותיה האפשריות של המוטציה בכרומוזום 16, על החשיבות הרבה שבאבחון טרום לידתי ועל מקרים מצערים שבהם הרופאים התרשלו, והמוטציה אובחנה לראשונה רק לאחר הלידה.
חשוב להדגיש כי בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם פגיעה גנטית כאמור רק לאחר הלידה, מומלץ וראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי.
הגנטיקה שלנו
הגנום האנושי הוא אחד הדברים היותר מורכבים שגילה האדם במאה השנים האחרונות. מאז גילוי המבנה המרחבי של ה-DNA בשנות ה-50 על-ידי צמד המדענים ווטסון וקריק, תחום הגנטיקה נחקר על-ידי אלפי חוקרים מרחבי העולם, גנים חדשים התגלו ופוענחו, מחלות תורשתיות וגנטיות אופיינו, תורת האבולוציה שוכללה והוסברה על ידי מנגנונים מולקולריים ובכלל, עולם הרפואה השתנה מהקצה אל הקצה.
בתחילת שנות ה-2000, לאחר מחקר ארוך בן 13 שנים, אליו נרתמו חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, והשקעה של כמה מיליארדי דולרים, רוצף הגנום האנושי במהלך שיקדם את האנושות מספר צעדים קדימה.
בעזרת ריצוף הגנום ואפיון של גנים חדשים, נתגלו מוטציות שלא הכירו עד אז ולכן כיום ניתן להבין יותר לעומק את המנגנונים העומדים מאחורי מחלות נפוצות ביותר, כגון סרטן, אוטיזם, מחלות לב, אפילפסיה, תסמונות נוירולוגיות וכדומה, ובהתאם לכך לפתח שיטות אבחון וטיפול מתקדמות.
אך אליה וקוץ בה. למרות המשאבים הבלתי נדלים שהושקעו בחקר הגנטיקה, ככל שעוד טפח מהגנום האנושי נחשף, מובנת המורכבות הבלתי ניתנת לתיאור של המנגנונים הביולוגיים והכימיים בגוף, ולאור העובדה שהגנום שלנו מורכב מלא פחות מ-3 מיליארד בסיסי DNA וכ-23,000 גנים, ברור שעוד רב הנסתר על הגלוי.
הידע הרב שנצבר בתחום הגנטיקה והגנומיקה מאפשר לאבחן תסמונות נדירות הנובעות ממוטציות באיזורים גנומיים מסויימים כדוגמאת 16p13.11.
אם בעבר לא היו ידועות הסיבות לאוטיזם, אפילפסיה או מוגבלויות שכליות התפתחותיות, היום ידוע כי לפחות חלק מהגורמים לתופעות אלה הם גנטיים.
למעשה, ככל שמתגלות יותר ויותר מוטציות, האבחון שלהן נהיה יותר מאתגר, במיוחד אם מדובר במוטציות נדירות. כיום, באמצעות שיטות מולקולריות כגון בדיקת שבב גנטי, בדיקת אקסום ניתן תיאורטית לגלות כל מוטציה בגוף, אך האתגר העיקרי עומד באבחון טרום לידתי של המוטציות ובאיתור המוטציות שגורמות למחלה מתוך שלל המוטציות שמתגלות.
כיצד נוצרת המוטציה 16p13.11 ומה היקף פגיעתה?
תסמונות המערבות עיכוב התפתחותי, אוטיזם ופיגור שכלי הן דוגמה לתסמונות שבמשך זמן רב תוארו כהפרעות ספורדיות, כלומר אקראיות וללא סיבה מוכחת.
בשנים האחרונות יותר ויותר מהסיבות לתסמונות מאובחנות במסגרת בדיקות גנטיות, אם כי באנשים רבים הסובלים מאותן תסמונות עדיין לא ניתן למצוא סיבה מוגדרת.
דוגמה למוטציות הגורמות לתסמונות כאלה הן מוטציות באיזור הגנומי 16p13.11 או פגיעה בזרוע הקצרה של כרומוזום 16, מחיקה מזערית [deletion] או הכפלה מזערית [duplication], שנפוצה יותר בבנים אך פוגעת גם בבנות.
התסמינים שבאים לידי ביטוי כתוצאה מהפרעות גנטיות באיזור זה הם רבים ומשתנים מאדם לאדם, אך המשותף לכולם הוא הימצאות של מוטציות הכפלה או מוטציות חסר באותו באיזור ופגיעה ב-8 גנים עיקריים, כאשר הגנים המרכזיים שזוהו במחקרים הנם ABCC1, ABCC6, NDE1, MYH111.
חשוב להבין כי המוטציה האמורה כוללת מחיקה או הכפלה של מיליוני בסיסי DNA באותו איזור גנומי על גבי הזרוע הקצרה של כרומוזום 16, מה שמוביל לתפקוד בלתי תקין של מנגנונים תאיים ולטווח פגיעה רחב מאד.
המוטציה עשויה להיות מורשות מההורים, אך במרבית המקרים מדובר במוטציה חדשה או דה-נובו, כלומר מוטציה שנוצרת בצורה ספונטנית בעת היווצרות תא הזרע או הביצית או לאחר תהליך ההפרייה בהתפתחות המוקדמת של העובר.
המוטציה נוצרות לרוב בשל היותו של האיזור עשיר ברצפים המכונים LCRs (low-copy repeats). מדובר ברצפי דנ"א דומים המופיעים במספר מקומות לאורך הגנום, ומהווים קרקע פורה להיווצרות מוטציות. אחד ממנגנוני תיקון ה-DNA התאיים נקרא רקומבינציה הומולוגית, במהלכה מוחלפים מקטעי DNA בלתי תקינים במקטעים תקינים, שמקורם בדרך כלל באלל (בעותק הכרומוזומלי) התקין.
מאחר שאיזור 16p13.11 רווי במקטעי LCR, אותם מקטעים הדומים זה לזה, לעיתים מנגנוני התא מתבלבלים ומתרחשת רקומבינציה בצורה לא תקינה, והתוצאה היא הכפלה או מחיקה של אותם מקטעים.
כאשר יש מחיקה של חלק מהאיזור הגנומי 16p13.11 כלומר מוטציית חסר, התסמינים יכולים להשתנות באופן ניכר בין אחד לשני, בין אם באופי התסמינים ובין אם בחומרה שלהם.
בחלק מהאנשים הנושאים את המוטציה אפילו לא ניתן לזהות תסמינים בצורה ברורה, מה שמסביר את העובדה שהמוטציה יכולה לעבור בתורשה בלי שההורה שנושא את המוטציה מודע בכלל למצבו.
התסמינים עשויים לכלול עיכוב התפתחותי, שיכול להתבטא בעיכוב ביכולת לשבת וללכת, עיכוב ברכישת מיומנויות השפה, קשיי למידה וסיכון מוגבר לאפילפסיה. תסמינים נוספים שעשויים להופיע הם עיוותים ומומים בגוף, אותם אגב ניתן לאבחן במסגרת סקירת מערכות בהריון בחל מהמקרים.
כמו כן ניתן לצפות במקרים רבים גם בהפרעות התנהגותיות כמו אוטיזם והפרעות נפשיות מורכבות.
תסמונות רבות מאופיינות בתסמינים ספציפיים, מה שמקל על הליך אבחון התסמונת. כך למשל, אדם עם תסמונת דאון יהיה בעל מבנה פנים אופייני. לעומת זאת, בתסמונת חסר מזערי ב-16p13.11 המנעד הרחב יחסית של הסימפטומים מהווה אתגר אבחוני.
זאת ועוד, אנשים עם המוטציה עשויים להיות נשאים של מוטציות אחרות שיכולות להשפיע על חומרת התסמינים, לטובה או לרעה, מה שמקשה עוד יותר על הליך האבחון.
בסופו של דבר, הדרך היעילה והמדוייקת ביותר לאבחן את המוטציה היא באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.
יש לציין כי בעבר דווח מקרה בו היה לעובר שקיפות עורפית מוגברת בהריון ולאחר בדיקה גנטית נמצא כי הוא נשא של מוטציית חסר ב-16p13.11. אולם, מדובר במקרה מתועד יחיד, ובנוסף אותו תינוק לא סבל מתסמינים קוגניטיביים.
כלומר, רוב התינוקות עם המוטציה יוולדו ללא ממצאים חריגים ורק בגיל מסויים ההורים יתחילו להבחין בתסמינים והמשפחה תופנה לקבלת ייעוץ גנטי ומשם על פי רוב, לבדיקת הילד/ה באמצעות צ'יפ גנטי.
סט נוסף של מוטציות כולל מוטציה של הכפלה מזערית על גבי הזרוע הקצרה של הכרומוזום באזור 16p13.11. עם גילוי סוג זה של מוטציות, חשבו תחילה כי מדובר במוטציות שפירות ונדירות, אך בעקבות עדויות ומחקרים שנצברו כיום יודעים כי רבים המקרים בהם אנשים עם תסמיני אוטיזם, עיכוב התפתחותי, סכיזופרניה, אפילפסיה ו-ADHD נושאים את המוטציות הללו. כמו כן, באופן יותר נדיר יכולים להופיע מומים פיזיים.
במחקר שנעשה ב-2008 נבדקו בבדיקות גנטיות 1645 אנשים עם תסמינים של עיכוב התפתחותי או שכלי, אוטיזם, התקפי אפילפסיה ומומים פיזיים, מהם נמצא כי 12 איש, כלומר 0.73%, נושאים מוטציית חסר או הכפלה באיזור 16p13.11.
חייבים לאבחן את המוטציה בכרומוזום 16 לפני הלידה!
כפי שוודאי הבנתם מההסבר הנ"ל, מוטציית חסר או הכפלה מזערית על גבי הזרוע הקצרה של כרומוזום 16 באזור p13.11 עלולה להתפתח כמוטציה טריה וברוב המקרים אינה תורשתית, ומשכך אין דרך לאבחן אותה בבדיקות סקר גנטי טרום הריוניות וברוב המקרים, גם בדיקות מעקב ההריון השגרתיות לא יאבחנו או יעלו חשד למוטציה משמעותית כאמור.
על מנת לאבחן את המוטציה הגנטית לפני הלידה חשוב להסביר להורים, כבר בתחילת ההריון, על האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל ולא תנאי. אם ההורים יבינו את המשמעות של הבדיקה והאפשרות לאבחן מאות מוטציות גנטיות משמעותיות באמצעותה, גם כשההורים וההריון בריאים לכאורה, הם יוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי ביצוע הבדיקה החשובה או המנעות ממנה.
מצד שני, אי מתן הסבר מפורט וברור לגבי חשיבותה הקריטית של בדיקת מי השפיר לצ'יפ גנטי ומכל סיבה שהיא, ימנע מההורים את הזכות לקבל החלטה חשובה לגבי ניהול ההריון, החלטה שעשויה לשנות את מהלך חייהם.
בדיקת שבב גנטי עשוייה לאבחן בדיוק ניכר מאות מוטציות גנטיות משמעותיות ובין השאר גם מוטציית חסר / הכפלה של 16p13.11 והנה למעשה הבדיקה היעילה ביותר לאבחון המוטציה, כמו גם מאות מוטציות גנטיות משמעותיות אחרות, כפי שהוכח במחקר ישראלי מקיף שעליו ניתן לקרוא כאן.
הפגיעה בכורמוזום 16 אובחנה רק לאחר הלידה?
לצערנו הרב ולצערן של משפחות רבות בישראל, ישנם עדיין הרבה יותר מדי מקרים שבהם השינוי הכרומוזומלי מתגלה רק לאחר הלידה, לאחר שהתינוק/ת קיבל/ה הפניה לבדיקת שבב גנטי במסגרת ייעוץ גנטי ולנוכח עיכוב התפתחותי ותסמינים נוספים כפי שתיארנו.
במקרים אלו ואם יתברר מתוך התיק הרפואי מתקופת מעקב ההריון שלא הוסבר להורים, כבר בתחילת ההריון, על האפשרות לעבור בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצי'פ גנטי, הרי שלהורים תקום עילה להגשת תביעת פיצויים בטענה לרשלנות רפואית.
במילים אחרות, אם הרופא שליווה את מעקב ההריון במסגרת קופת החולים או במסגרת פרטית לא טרח להסביר להורים בפירוט אודות חשיבותן של הבדיקות הגנטיות כאמור, ולאחר הלידה יתברר כי הילד/ה לוקה במוטציית חסר / הכפלה של 16p13.11, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בדרישה לתשלום פיצויים, בהתאם להיקף הפגיעה של הילד/ה והשלכותיה של המוטציה הקשה.
משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית טיפל ומטפל לאורך השנים האחרונות במאות תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל הפרת חובת היידוע ואי מתן הסברים מפורטים על הבדיקות הגנטיות שזמינות לכל אשה בהריון, ואנו עומדים לשרותך בכל שאלה ולצורך הערכת האפשרות להגשת תביעה גם במקרה שלך.
עורכי הדין שלנו עונים לשאלות
במהלך השנים האחרונות פנו למשרדנו מאות הורים לילדים עם מוטציות גנטיות שאובחנו רק לאחר הלידה, מתוך הרצון לבדוק ולברר האם עומדות להם הזכות להגיש תביעה בשל העובדה שהמוטציה מהם סובל/ת הילד/ה לא אובחנה בהריון.
לפניך תשובות של עורכי הדין במשרדנו, לשאלות [אנונימיות] שעשויות להיות רלוונטיות ומשמעותיות גם במקרה שלך.
נולד לנו ילד שני. בגיל שנתיים אבחנו לו בעיות התנהגות ועיכוב התפתחותי. אחרי בדיקת שבב גנטי התברר שיש לו הכפלה של החומר הגנטי בכרומוזום 16 באזור 16p13.11, אנחנו ההורים גם עשינו צ'יפ גנטי ואין לנו את השינוי הזה. הילד בן 4, האם אפשר לתבוע פיצויים על אי אבחון הבעיה בהריון?
נתחיל ונדגיש כי בגיל 4 שנים בהחלט כדאי לפנות כבר אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לברר את סיכויי התביעה במקרה כזה.
מוטציית הכפלה בכרומוזום 16p13.11 בהחלט ניתנת לגילוי במהלך ההריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי ומוטציות מסוג זה מוכרות כבר למעלה מ-6 שנים כגורמות לבעיות נוירולוגיות, תופעות של עיכוב התפתחותי ומגוון תסמינים מורכבים נוספים.
אם במהלך ההריון לא הוסבר לך על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי, הרי שיש סיכוי ממשי לתביעת רשלנות רפואית שיכולה להסתיים בפיצויים בשיעור של מיליוני שקלים בהתאם לחומרת הנכות של הילד.
את התביעה יש להגיש לבית משפט בטרם ימלאו לילד 7 שנים והכנת תביעה כזו כרוכה בקבלת חוות דעת רפואיות ואורכת זמן לא קצר ולכן לא כדאי להמתין עם הפניה לעורך דין בעניין זה.
בננו בן ה-5 אובחן עם מחיקה מזערית באזור 16p13.11. יש לו אפילפסיה, הפרעות נפשיות ועיכוב התפתחותי משמועתי. אנחנו מקבלים עבורו קצבה של ביטוח לאומי בשיעור של 100%. האם אפשר לקבל פיצויים מעבר לקיצבה של ביטוח לאומי?
השאלה חוזרת על עצמה פעמים רבות וחשוב להדגיש, שוב, כי אין כל קשר בין הנכות והקיצבה המתקבלת מהביטוח הלאומי לבין הזכות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית בכל מקרה לא תפגע בזכותכם לקבל קצבת ילד נכה עבור בנכם ובזכותו לקבל גמלת נכות כללית בעתיד לאחר הגיעו לגיל 18 שנה.
תביעת רשלנות רפואית בגין אי מתן הסבר על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי בהריון ואי אבחון מוטציה גנטית בעובר מסוג מחיקה בכרומוזום 16p13.11 מוגשת כנגד הגורם אשר ביצע את מעקב ההיריון, לרוב קופת החולים.
בחישוב הנזק והפיצויים בתביעה מפחיתים (מנכים) את גמלאות הביטוח הלאומי שהילד קיבל, מקבל ויקבל בעתיד בשל נכותו על מנת למנוע מצב של כפל פיצוי. בכל מקרה התביעה לא פוגעת בזכות לקבל גמלה או זכויות אחרות מהביטוח הלאומי בשום מקרה.
הילד שלנו בן 5 וסובל מאוטיזם ואפילפסיה. אבחנו אצלו בבדיקת צ'יפ גנטי בעיה גנטית של הכפלה של החומר הגנטי בכרומוזום 16. במשפחה אין בעיות גנטיות והרופאים אמרו שזה פגם מאד נדיר. האם בכל מקרה אפשר לתבוע?
התשובה חיובית, במקרים שבהם יתברר כי לא הוסבר לכם, ההורים, שניתן לבצע בדיקות גנטיות כבר בתחילת ההריון. בדיקות שהיו עשויות לאבחן את הפגיעה בכרומוזום 16 כבר בשלב העוברי.
נדירות המוטציה או שכיחותה אינה משנה במקרה זה את הסיכוי לגילוי בהריון משום שניתן היה לאבחן את הבעיה הגנטית מסוג הכפלה של DNA בזרוע הקצרה של כרומוזום 16 – 16p13.11 בעזרת בדיקת צ'יפ גנטי בהריון – בדיקה המסוגלת לאתר מאות שינויים גנטיים (שכיחים ונדירים) בכל הכרומוזומים בבדיקה אחת פשוטה.
העובדה שאין במשפחה אנשים עם מחלות גנטיות אינה מפחיתה מחובתו של הרופא שמבצע את מעקב ההריון להסביר לאישה ההרה בכל גיל ובכל הריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי.
אם לא הוסבר לכם בזמן ההריון ולא תועד בתיק הרפואי מתן הסבר מפורט על הבדיקה הגנטית יתכן שיש במקרה זה עילה לתביעת רשלנות רפואית, ובכל מקרה, על מנת להכריע בשאלה זאת יש צורך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.
לקריאה נוספת: מחיקה מזערית בזרוע הקצרה 16p11.2 לא אובחנה בהריון?
