ניתוחי גב ועמוד שידרה הינם הליכים כירורגיים פולשניים מתחום האורטופדיה. חלק מהניתוחים פשוטים ושגרתיים והסיכון הכרוך בהם הוא מינימלי, אך קיימים גם ניתוחים מסובכים יותר, אשר מצריכים התערבות נוירולוגית או נוירוכירורגית, המלווים בסיכון מוגבר להתפתחות נזקים גופניים.

החשש העיקרי בביצוע ניתוחי גב הינו פגיעה בעמוד השידרה וגרימת נזק עצבי, אשר עשוי להוביל לכאבים עזים, אובדן תחושה בגפיים ואף לשיתוק.

לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 03-6081818

כבכל תחום רפואי אחר נדרש הרופא, המבצע ניתוחי גב למלא אחר חובת הזהירות הכללית אשר חלה על העוסקים במקצועות שונים מכוח פקודת הנזיקין.

מתוך חובת הזהירות נגזרת חובה מצומצמת יותר של עמידה בסטנדרט הרופא הסביר, המעגנת דרישה של התנהגות ברף המצופה מן הרופא הממוצע בנסיבות המקרה ובהתאם לידע הרפואי ולנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה.

כחלק מחובת הזהירות נדרשת הסכמה מדעת של החולה לביצוע הניתוח, זאת לאחר שקיבל מהרופא המנתח הסבר מקיף לגבי מהות ההליך הרפואי, הסיכונים והסיבוכים אשר עשויים להיגרם בעקבותיו לצד חלופות הטיפול האפשריות.

רשלנות בניתוחי גב ועמוד שידרה עשויה להיגרם בשל משגים שהתבצעו בהליך הניתוחי, חוסר התייחסות להיבט הנוירולוגי וגרימת נזק לעצבי עמוד השידרה וכן התעלמות מתלונות המטופל על כאבים בתום הניתוח, כאשר תזמון התערבות רפואית מיידית במידת הצורך עשוי להיות קריטי ולמנוע נזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים.

היבט נוסף, המאפיין רשלנות בניתוחי גב, הינו הפנייה נחפזת לביצוע הניתוח, בבעיות אשר ידוע, כי באות על פי רוב לתיקונן בחלוף תקופה, באמצעות שימוש במשככי כאבים והקפדה על מנוחה.

סיבוכים אפשריים בעקבות רשלנות בניתוח גב או עמוד שידרה

ניתוח לתיקון פריצת דיסק, אשר בוצע באופן רשלני, עשוי לגרום  לכאבים עזים ומתמשכים בגב עד צורך בניתוח חוזר לתיקון ולתופעות של חולשה בגפיים, קושי בהליכה, מוגבלות בתנועה ונכויות, המובילות לאובדן כושר עבודה. 

עילת רשלנות עשויה לקום בשל חוסר מיומנות של הרופא המנתח, היות וכיום ניתוח מסוג זה מבוצע על ידי רופאים אורטופדים, אשר אינם מעורים בתחום הרקמות ועצבי עמוד השדרה, עליו אמונים רופאים מתחום הנוירוכירורגיה, כאשר מרבית האורטופדים בוחרים שלא לעבור התמחות משלימה בנוירוכירורגיה.

עילה נוספת לרשלנות מצד הרופא המנתח הינה בגין עצם ההפניה לביצוע הניתוח, כאשר ידוע, כי למעלה מ 70% ממקרי פריצות הדיסק נרפאים מאליהם וללא כל צורך בהתערבות רפואית, וישנם רופאים המחישים את החולה לביצוע ניתוח, שעשוי להסתיים בסיבוכים גופניים, שעה שניתן היה להמתין להחלמה טבעית.

תביעה אחרת, אשר הובאה בפני בית המשפט, עסקה בניתוח אלקטיבי לתיקון בלט דיסק ופריצת דיסק בגב- בפסק הדין באותו מקרה נקבע, כי הניתוח בוצע ללא כל הצדקה רפואית ממשית ומתוך רצון של המנתח להתנסות בטיפול חדיש, אשר טרם נוסה קודם לכן. 

עוד נקבע, כי ההליך בוצע באופן בלתי מיומן ובחוסר מקצועיות, ללא התייחסות לתוצאות בדיקות CT ו MRI, שביצע המטופל טרם הניתוח ומבלי שהרופא המנתח סיפק לחולה הסבר מקיף לגבי הטיפול תוך עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.

בעקבות הניתוח נגרמו למטופל נזקים קשים ובלתי הפיכים, אשר הביאו לירידה ניכרת באיכות חייו ולפגיעה משמעותית בשגרת יומו. הפגיעות לא נגרמו באזור הגב בלבד אלא השתרעו על פני מספר מישורים גופניים: בתחום האורטופדיה, סבל המטופל בתום הניתוח מהגבלות בתנועתיות ומכאבים תמידיים בגב וברגליים, המצריכים שימוש במשככי כאבים.

בתחום האורולוגי, נמצא קשר בין הפגיעה בגב והניתוח שבוצע לבין הפרעה במערכת העיכול ואימפוטנציה שנגרמו למטופל ואלה השליכו על המישור הנפשי והובילו לתופעות של דיכאון קשה, ייאוש וחרדה אצל המטופל.

במקרה אחר, ניתוח גב שגרתי גרם לתופעות של שיתוק, נכות גופנית בדרגות שונות באיברי הגוף, חולשה בשרירים, התכווצויות בכפות הרגליים, פגיעה ביכולת מתן שתן וירידה בתפקוד המיני.

הרשלנות לה נטען בכתב התביעה שהוגש במקרה זה התבטאה בחוסר אבחון הנזק הנוירולוגי שנגרם במועדו וכפועל יוצא מכך שיהוי במתן טיפול, שעה שנדרשה התערבות רפואית מיידית.