האם ניתן לתבוע פיצוי על נזקים מטיפול של פסיכולוג? תביעות רשלנות רפואית מוגשות על ידי אנשים שנפגעו מטיפול רשלני, הכולל בהגדרתו טיפול של פסיכולוג. למאמר המלא לחץ כאן...
רשלנות רפואית של פסיכולוג - מה אומר החוק?
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

רשלנות של פסיכולוג - תביעות פיצויים

Hebrew
תאריך: 11/10/2011 13:17   

האם ניתן לתבוע פיצוי על נזקים מטיפול של פסיכולוג?

תביעות רשלנות רפואית מוגשות על ידי אנשים שנפגעו מטיפול רפואי רשלני, אשר אינו עומד בסטנדרטים המקובלים וגרם לנזקים. טיפול רפואי, כולל בהגדרתו תהליכי אבחון, ניתוחים, טיפולים מונעים, טיפול של פסיכולוג, טיפולים סיעודיים ועוד.

גורם מטפל הוא מי שהוכר כמטפל בתחום שירותי הבריאות, בין אם הוא רופא מנתח, אח, אחות, פסיכולוג, רופא שיניים, או מתמחה. בכל המקרים הללו, קיימת חובת זהירות בין המטפל, לבין המטופל ואם הפרתה גרמה לנזקים, ניתן לתבוע פיצויים עבור הנזקים שנגרמו.

רוב התביעות שמוגשות נגד פסיכולוגים, עוסקות בסוגיות של טיפול בהיעדר רישיון לעסוק בו, סוגיות הסכמה מדעת, סודיות וניצול מיני. במאמר זה נתייחס אל חלקן.

רישיון לעסוק בפסיכותרפיה

במקרה שלפנינו, הוגשה תביעה נגד מטפלת משפחתית מוסמכת, העסקה בטיפול פסיכותרפי ולטענת התובע – בניגוד לחוק. תלונתו לוועדת התלונות, לפיה הנתבעת אינה רשאית לתת טיפול פסיכותרפי, נדחתה בטענה כי על פי החוק הקיים, אין בהירות בכל הנוגע לשאלה מי רשאי לעסוק בטיפול זה ומי לא, למעט מקרים של פסיכולוג שאינו פסיכולוג קליני, הזוכים להתייחסות בחוק.

בתביעתו בקש להשיב לו סכומי כסף ששילם עבור הטיפול, בטענה כי המשיבה אינה מוסמכת לתת טיפול זה ועל בית המשפט היה להכריע, האם על פי החוק הקיים, מטפל משפחתי מוסמך בעל תארים במדעי התנהגות, רשאי לעסוק בטיפול פסיכותרפי.

לקבלת סיוע מעורך דין מקצועי ומיומן לחץ: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

עיקר המחלוקת, היה סביב סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים, לפיו פסיכולוג שאינו קליני, אינו מוסמך לעסוק בטיפול פסיכותרפי:

"לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני, ולא יתן פסיכולוג קליני טיפול כאמור למי שיש לסבלו רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו."

בית המשפט קבע כי סעיף זה אינו מונע ממי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכותרפיה ונימק את קביעתו באופן הבא:

הסעיף עוסק בהבחנה בין פסיכולוג, לפסיכולוג קליני ואינו מתייחס למי שאינו זה ואינו זה. חוק יסוד חופש העיסוק קובע כי כל אדם רשאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע, או משלח יד, כל עוד לא נקבע בחוק אחרת.

גם אם טיפול פסיכותרפי, הוא סוג של טיפול פסיכולוגי והעיסוק בו אסור על מי שאינו מוסמך לתת טיפול פסיכולוגי, האיזון שבין סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים וסעיף 2(ג) לחוק, מראה כי יתכן מצב בו אדם יעסוק בפסיכוטרפיה במסגרת עבודתו, בתום לב ומבלי לחטוא לאיסור שסעיף 2(א):

סעיף 2(א) לחוק: לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג...

סעיף 2(ג) לחוק: לא יראו כעיסוק בפסיכולוגיה פעולה שעשה אדם באקראי או במהלך עיסוקו במקצועו כדין ובתום לב...

דרישת הסכמה מדעת בטיפול פסיכולוגי

חוק זכויות החולה מחייב כל אדם העוסק במתן שירותי בריאות, לקבל את הסכמתו של המטופל לפני כל הליך טיפול. טיפול פסיכותרפי, גם הוא מחייב עמידה בדרישות חוק זה. כאשר מדובר בהליך רפואי, כמו ניתוח, סעיפיו של החוק ברורים ובהירים, על הגורם המטפל להעניק לחולה את כל ההסברים הנדרשים אודות מצבו הבריאותי, ההליך הרפואי עליו הוא ממליץ, החלופות הקיימות לטיפול, סיכויי הצלחתו, הסיכון הכרוך בו ועוד, הסכמה מדעת תתקבל תוך זמן סביר לפני ביצוע הטיפול.

אולם, כאשר עוסקים בטיפול בתחום הפסיכותרפיה, קשה מאוד להגדיר את תהליך קבלת ההסכמה בצורה פורמאלית וקשה אף יותר, לבחון את כשרות ההסכמה על פי תוכן המידע שנמסר, או אופן מסירתו.

ישנם נושאים בהם הדיון בין המטפל, לבין המטופל עולה לרוב בשלב ראשוני ויורד לפרטים הקטנים בנושאי מטרות הטיפול, יעדים, סודיות ועוד.

בנושאים אחרים, לרוב לא מתקיים דיון והמטפל אינו מסביר למטופל דבר. על נושאים אלו ניתן למנות את אבחון מצבו של המטופל, בייחוד במקרים בהם הפרוגנוזה שלילית, אפקטיביות, סיכונים, חלופות לטיפול ועוד.

סודיות בטיפול פסיכולוגי

על פי חוק, חייב פסיכולוג לכבד ולהגן על פרטיותו וסודיותו של המטופל, בדרכים הבאות:

  • כל מידע שהתקבל על מטופל, ישמר בסודיות גם לאחר שהקשר הטיפולי הסתיים
  • חובת השמירה על פרטיות וסודיות חלה גם לאחר מותו של המטופל
  • מידע יימסר רק בהסכמת הלקוח, או כאשר הפרת הסודיות נדרשת על פי חוק
  • פסיכולוג ישמור על סודיות הרישומים אודות המטופל
  • מידע חסוי לא ישמש במאמרים, הרצאות וכיו"ב, אם הוא מאפשר זיהוי של הלקוח

ניצול מיני על ידי פסיכולוג

תופעה שרבים מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח, אך מעת לעת היא חושפת את היקפיה במחקרים השונים - ניצול המיני על ידי המטפל, במסגרת טיפול פסיכולוגי. שרית רוזנבלום מ – Ynet הציגה בכתבתה מספר נתונים מפחידים:

שליש מהפסיכולוגים במדינת ישראל דיווחו כי מטופל שלהם נוצל מינית על ידי מטפל קודם. ב‭91-‬ אחוז ממקרי הניצול מדובר היה במטופלות. 88 אחוזים ממקרי הניצול התרחשו עוד בזמן הטיפול. 72 אחוז מהמטופלים דיווחו כי נגרם להם נזק בעקבות הניצול ורק 2 אחוזים התלוננו במשטרה.

כמעט תמיד מדובר ביחסים בהסכמה והאינטימיות לצד ההערצה שנוצרת לפעמים כלפי המטפלת, לא אחת מובילים להתאהבות. מה אומר החוק בנוגע לניצול מיני על ידי פסיכולוג? שמטפל נפשי הבועל אישה, או העושה מעשה סדום באדם‭...‬

במהלך תקופת הטיפול ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על-ידו, חושף עצמו לעונש מאסר של עד 4 שנים.

אם נפגעתם מטיפול פסיכולוגי, נגרם לכם נזק ואתם חשים כי התנהלותו של הגורם המטפל לא הייתה תקינה ולא עמדה בסטנדרטים מקצועיים, כדאי להתייעץ עם עורך דין. תביעת רשלנות רפואית נגד פסיכולוג הנה תביעה מורכבת, הדורשת ידע משפטי רב וניסיון עשיר בתחום זה.

לקבלת סיוע מעורך דין מקצועי ומיומן לחץ: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254