סיבוכי הריון נפוצים שחשוב להכיר
הריון הוא הליך פיזיולוגי מרגש שיכול במצבים מסוימים להיות מלווה בסיבוכים מסוגים שונים הקשורים לאם, העובר או שניהם השונים מהכאבים והבעיות שיכולים להופיע כחלק מהמהלך הקליני התקין של ההריון.
לאורך התקדמות מדע הרפואה אובחנו מספר גורמים המעלים את סיכוייה של האישה לפתח סיבוכים במהלך ההריון כתוצאה משינויים פיזיולוגיים אפשריים בעטיין של בעיות במצבה הרפואי של האישה.
אבחון וטיפול נכון בגורמים אלו הוא חלק מרכזי בהורדת הסיכון ומניעתם של סיבוכים אפשריים בתקופה רגישה זו. חלק מגורמי הסיכון קשורים בהריון עצמו וכוללים הריון מעל גיל 35 או מתחת לגיל 17, משקל עודף, הריון מרובה עוברים וסיבוכים בהריונות קודמים.
מלבד זאת מצבים רפואיים בהם הסיכון להתפתחות סיבוכים גבוה יותר הם לחץ דם גבוה, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליה, סוכרת הריון ובעיות אינדוקריניות, סרטן, מחלות לב, מחלות המועברות במגע מיני, אפילפסיה, זיהומים, אסתמה, הפרעות אכילה ובעיות במערכת המין.
סיבוכים אחרים כדוגמת אי התאמה של נוגדני RH או סוכרת הריון עלולים להתפתח בתקופת ההריון עצמה.
אבחון גורמי הסיכון נעשה על ידי רופא נשים טרם כניסת האישה להריון באמצעות בדיקות שונות המיועדות לגילוי הבעיות האפשריות. במידה וזוהתה בעיה נשלחת האישה לרופא המתמחה בתחום הרפואי הרלבנטי על מנת שיעריך את מצבה הרפואי ואת סיכוייה למהלך הריון תקין.
מחלות רקע מסוימות אף עלולות לדרוש טיפול במצבה הבריאותי הראשוני של האישה טרם הכניסה להריון על מנת להבטיח הריון בטוח יותר.
קיראי על: מעקב הריון
יחד עם זאת, עדיין בחלק ניכר מהמקרים הללו עלול הריונה של האישה להיחשב להריון בסיכון גבוה בשל החשש מהתפתחות סיבוכים.
סיבוכי הריון נפוצים - אבחון מוקדם מונע נזק!
קיימים סוגים רבים של סיבוכי הריון ששכיחותם באוכלוסיה משתנה מאד וכך גם התסמינים, שאותם חשוב לאבחן מבעוד מועד על מנת להעניק לאם ההריונית טיפול רפואי הולם, שימנע פגיעה באם ובעובר שברחמה.
נשים הרו וילדו ילדים בריאים לכל אורך ההיסטוריה, אך גם סבלו מסיבוכים. על אף שמערכות הרפואה המודרניות מגבירות את הסיכוי להיכנס להריון ולסיים אותו בהצלחה, הדרך לא תמיד חפה מסיבוכים, גם היום.
ההריון והלידה הם תהליכים טבעיים, לא רק בקרב בני האדם, אלא בכל משפחת היונקים. על אף ששנות אבולוציה רבות שכללו את תהליך ההריון והלידה על מנת להגביר את הסיכוי ללידות מרובות של תינוקות בריאים, הריונות אינם חפים מסיבוכים.
הרפואה המודרנית מאפשרת ליותר נשים להיכנס להריון וללדת תינוקות בריאים, גם במקרים שעד לאחרונה לא היו אפשריים עקב מחלות תורשתיות, גיל ומצבים רפואיים מסויימים. עם זאת, סיבוכי הריון עלולים להופיע גם בהריונות ללא גורמי סיכון.
סקרנו כמה מסיבוכי ההריון הנפוצים. זכרי, הדברים האמורים כאן כלליים, אינם מחליפים ייעוץ רפואי ואינם בהכרח נכונים עבורך. בכל שאלה בנוגע למצבך פני לצוות רפואי מוסמך.
לפניך הסברים אודות הסיבוכים הנפוצים ביותר בקרב נשים הריוניות בישראל.
סוכרת הריונית (Gestational Diabetes)
סוכרת הריון היא סיבוך הריון נפוץ יחסית, כאשר על פי משרד הבריאות 1 מתוך כ-25 אמהות הריוניות לוקה בה. המצב, כשמו כן הוא, מתבטא בהופעה של מצב דמוי סוכרת במהלך ההריון, בנשים שלא חלו בסוכרת לפני ההריון.
התבטאות מרכזית של המצב היא גדילה מוגברת של העובר, שיכולה להביא למשקל לידה שגדול מ-4 ק"ג ולצורך בניתוח קיסרי. תיתכן גם רמה נמוכה של סוכר בדם היילוד לאחר הלידה וסיכונים אחרים.
חשוב לדעת שחלק גדול מהנשים ההריונות כלל אינן מרגישות בסוכרת ומגלות על המצב רק בבדיקת העמסת סוכר (שמתבצעת בשבועות 24 ועד 28 בהריון). עם זאת, חלק מהנשים הלוקות בסוכרת הריון יכולות לשים לב לדלקות חוזרות בדרכי השתן.
שליטה ברמות הסוכר היא מטרה חשובה במיוחד עבור נשים הריונות שאובחנו עם סוכרת הריון. שינויים בתזונה, ניטור של רמות הסוכר בדם ואף טיפול תרופתי יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים של סוכרת הריון. הצוות שילווה אותך במרפאה לסוכרת הריונית יסייע לך להשיג שליטה ברמות הסוכר ולהקטין את הסיכון לך ולעובר.
לעיתים קרובות, רמות הסוכר האימהיות חוזרות לערכים תקינים לאחר הלידה וניתן לחזור לתזונה רגילה אחריה. עם זאת, חשוב לדעת שסוכרת הריון מצביעה על סיכון מוגבר ללקות בסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) בהמשך החיים ועל כן יתכן שתיהי במעקב אחר ערכי הסוכר שלך אחריה.
אנמיה (Anemia)
אנמיה היא מצב רפואי שכיח ככלל, אך הוא נפוץ ומשמעותי במיוחד בזמן הריון. על פי ארגון הבריאות העולמי, אנמיה מוגדרת כרמות המוגלובין נמוכות מ-11 g/dl בשליש הראשון ומתחת לכ- 10.5 בשליש השני והשלישי.
ניתן לאבחן אנמיה גם ללא תסמינים, אך לעיתים נשים יחושו עייפות, חולשה או יחווירו. הסיבה הנפוצה לאנמיה ככלל היא חוסר בברזל, אך בהריון מצטרפת לסיבה זו גם דילול פיזיולוגי ('טבעי') של דם האם, כתוצאה מעלייה זמנית בנפח הדם. גם חוסר בחומצה פולית, ויטמין B12 וסיבות אחרות יכולות לגרום לאנמיה בהריון.
האבחנה מתבצעת באמצעות ביצוע בדיקת דם פשוטה, כאשר ייתכן צורך בבדיקות נוספות על מנת לקבוע את הגורם לאנמיה. נשים רבות יטופלו בתוסף ברזל.
ככלל, משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון ליטול תוסף ברזל מסוף החודש השלישי להריון ועד שישה שבועות לאחר הלידה במינון של 30 מ"ג מדי יום, ניתן בשילוב חומצה פולית.
זיהום GBS או Group B Streptococcus
חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B הוא חיידק שניתן למצוא אצל נשים רבות גם לא בהריון, כאשר לרוב אנחנו לא מודעים כלל שאנו נושאים אותו.
עם זאת, כאשר התינוק נדבק בחיידק בזמן המעבר בתעלת הלידה הוא עלול לפתח זיהומים ובהם דלקת קרום המוח ודלקת ריאות. זיהומים אלה עלולים להיות קטלניים.
מסיבה זו מבצעים לעיתים בדיקה לנשים לפני הלידה לנשאות לחיידק באמצעות בדיקת מטוש מאזור הנרתיק ופי הטבעת. אם החיידק מתגלה בבדיקה, האישה ההרה תטופל בטיפול אנטיביוטי.
טיפול זה משמיד את החיידק ומפחית את הסיכון שהתינוק יידבק בו במעבר בתעלת הלידה. חשוב שתדעי שנשאות לחיידק GBS יכולה לבוא וללכת והעובדה שלא היית נשאית של החיידק בעבר לא מבטיחה שלא תיהי נשאית לו בהריון הנוכחי.
לצד סיבוכים אפשריים אלה קיימים גם סיבוכים אפשריים רבים אחרים, להם גורמי סיכון, דרכי אבחון, טיפולים ומשמעויות שונות. זכרי שאת המידע הטוב ביותר תוכלי לקבל מצוות רפואי מוסמך, בהתבסס על המאפיינים הייחודיים לך.
פסק דין לדוגמא - סיבוך במהלך הריון ורשלנות רפואית
במסגרתו של הליך ת"א 7250/05 רייניץ נ' מכבי שירותי בריאות - תביעה בגין סיבוך רפואי בהריון זה של התובעת ובהריונות המתוכננים להמשך והנזק שנגרם לה והצפוי לתינוק בשל אי מתן חיסון D-anti בהריון הראשון של התובעת על ידי רופאת קופת החולים.
בבדיקת הדם שנערכה לתובעת בהריונה הראשון נמצא שיש לה סוג דם A עם גורם RH שלילי לעומת בעלה שנמצא עם גורם RH חיובי עובדה המעלה את הסיכוי להיווצרות סיכון למחלה המוליטית לאם ולעובר במהלך ההריון ולאחריו.
מסיבות אלו נשלחה התובעת על ידי הרופא לביצוע בדיקה שתוצאותיה הראו שהאם איננה נושאת את הנוגדנים הנדרשים נגד היווצרות המחלה. היא המשיכה לבצע מעקב הריון אצל התובעת ברם סוגיית הבדיקה או החיסון לא נדונה כלל.
זאת למרות נוהל של משרד הבריאות שמורה לבצע את הבדיקה בהתחלה ובשבוע ה-24 להריון, כאשר לפיו אם בבדיקה השנייה לא מתגלים נוגדנים יש לתת את החיסון בזמן ההריון לפני השבוע ה-28.
התינוק נולד בריא והתובעת קיבלה חיסון לנוגדנים לאחר הלידה ולכן בכל הריון עתידי תהיה סכנה להתפתחות של מחלה המוליטית אצל העובר.
כבוד שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג קובע כי קופת החולים אחראית לנזקים של התובעת שלא קיבלה את החיסון במהלך ההריון עצמו כפי שקובע נוהל משרד הבריאות.
הוא קובע כי היעדר התיעוד על הפניית התובעת לבדיקה בשני המועדים מהווה הפרה של הנהלים התקינים ומעביר את נטל ההוכחה לנתבעת להראות שלמרות שההפניה לא קיימת הבדיקה בוצעה, ברם הלה לא הצליחה להוכיח כי התובעת הופנתה לביצוע בדיקה שנייה. בית המשפט פוסק לתובעת פיצויים בסך 150,000 שקלים.
הרופאים פיספסו? נגרם לך או לעובר נזק?
משרד סולר קפלינסקי מטפל, מזה שנים רבות, בתביעות רשלנות רפואית רבות ושונות, שהוגשו בין השאר בעקבות סיבוכים בהריון שגרמו לנזקים מיותרים לאם ו/או לעובר.
אנו מציעים גם לך לפנות אלינו לקבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי, בכל מקרה שבו קיים חשש כי אנשי הצוות הרפואי פיספסו או שלא טיפלו כיאות לאורך תשעת חודשי ההריון שלך. הפניה והייעוץ במשרדינו אינם כרוכים בהתחייבות כלשהי ו/או בתשלום.
