היבטים משפטיים: חוק זכויות החולה בישראל
חוק זכויות החולה Patient's rights law משנת 1996 מהווה כיום הבסיס החוקי לזכויותיהם של אנשים, הפונים לקבלת טיפול רפואי מיוזמתם או הנזקקים לקבלת טיפול רפואי, באחד המוסדות הרפואיים במדינה.
תכלית גיבושו היתה ריכוז עקרונות הפסיקה בהקשר זה לדבר חקיקה מחייב. כיום מהווה החוק אמת מידה מנחה להתנהלות בתי וקופות החולים בישראל ומטרתו להבטיח קבלת טיפול רפואי אופטימלי ומקצועי, המתמקד בטובת החולה והגנה על כבודו ופרטיותו.
מבנה חוק זכויות החולה והזכויות שלנו!
זכאות לקבלת טיפול רפואי - החוק מעגן את זכותו הבסיסית של כל מטופל לקבלת טיפול רפואי בהתאם להסדרי מערכת הבריאות בישראל, לרבות מתן טיפול ללא תנאי בנסיבות חירום.
איסור הפליה - בהתאם לחוק לא ינהגו מטפל או מוסד רפואי באופן מפלה בין מטופלים ובמתן הטיפול מטעמים, הקשורים בדת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא ונטייה מינית.
מסירת מידע בדבר זהות המטפל - החוק מקנה לכל מטופל זכות לדרוש לדעת מיהו האדם, המעניק לו את הטיפול, בהיבט זהותו ותפקידו.
קבלת חוות דעת רפואית נוספת - החוק מעגן את זכותו של כל מטופל לקבל חוות דעת שנייה לגבי מצבו הרפואי ומטיל על המטפל או המוסד הרפואי חובה לסייע לו בכך.
הגנה על כבודו ופרטיותו של המטופל - בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נדרשים סגל הטיפול ועובדי המוסד רפואי להגן על כבודו ופרטיותו של המטופל במהלך הטיפול.
דרישת הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי - חוק זכויות החולה מעגן את דוקטרינת ההסכמה מדעת, המהווה ראש נזק של פגיעה באוטונומיה (autonomy (Patiaent's, אשר מצמיח עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. לצורך עמידה בחובה זה נדרש הרופא להציג בפני המטופל את מירב המידע הרלוונטי אודות ההליך הרפואי, לרבות דיאגנוזה רפואית ותיאור ההליך הרפואי - סיכונים, סיכויי הצלחה וחלופות טיפול אפשריות.
המידע צריך להימסר למטופל בהקדם האפשרי בכדי להותיר בידו שהות לשקול, להתייעץ ולהחליט לגבי ביצוע ההליך. ככלל, הסכמת המטופל יכולה להינתן הן בכתב והן בעל פה, למעט סוגי טיפולים מסוימים, המחייבים מתן הסכמה בכתב ומצבי חירום רפואי, בהם תידחה דרישה זו מכורח הנסיבות.
חובת ניהול רשומה רפואית - תיעוד מידע רפואי ושמירתו מהווים חובה, המוטלת על כל מוסד רפואי במדינה. החוק מפרט את המידע, הנדרש להופיע ברשומה הרפואית, לרבות: פרטי המטופל והמטפל; מהות וסוג הטיפול הרפואי שניתן; רקעו הרפואי של המטופל; דיאגנוזה רפואית והנחיות טיפול.
בנוסף, מעגן החוק את זכות המטופל לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי העתק מהתיעוד הרפואי בעניינו למעט בנסיבות, בהן מתן המידע עשוי להסב נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו. החלטה כזו טעונת הנמקה ותתקבל בתיאום עם ועדת האתיקה.
קיראו בהרחבה: העדר רשומה רפואית
שמירת סודיות רפואית - החוק מעגן את חובת הדיסקרטיות, המוטלת על הסגל הרפואי ומחיל על מטפלים ועובדי מוסדות רפואיים איסור מסירת כל מידע רפואי לגבי המטופל, שהתקבל תוך כדי העבודה או אגב מילוי התפקיד אלא בתנאים, הקבועים בחוק.
קיראו בהרחבה על: הפרת חובת הסודיות הרפואית
היבט נוסף בחוק, הינו זכות המטופל לפנות לוועדת בדיקה מיוחדת בתלונה והשגה לגבי טיפול שקיבל. החוק מסדיר את אופן הקמת ועדת ביקורת ואיכות לפיקוח ומעקב אחר תקינות מתן שירותי הבריאות במדינה.
בואו לקרוא: נוסח חוק זכויות החולה
חוק זכויות החולה - פסקי דין רלוונטיים
ראוי וחשוב להבין שחלק ניכר מהתביעות המוגשות לבית המשפט בישראל מבוססות בין השאר על חוק זכויות החולה, שכן במקרי רשלנות רפואית לא יקשה על עורך הדין להוכיח כי הצוות הרפואי הרשלן פגע בזכויותיו של המטופל לפי חוק זה.
הליך 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל ביסס את ההכרה בבמקרה של פגיעה באוטונומיה כראש נזק, העומד בפני עצמו. בנסיבות המקרה הוחתמה המטופלת על טופס הסכמה מדעת לביצוע ביופסיה שעה שכבר היתה מטושטשת, בהכנה לניתוח אחר. בית המשפט העליון פסק, כי חוסר העמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת עולה כדי פגיעה באוטונומיה של המטופלת ומהווה נזק בר פיצוי.
קראו בהרחבה: היבטים משפטיים בחייו המקצועיים של הרופא נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה
