זה לא סוד, בחלק מהמקרים שיקולים תקציביים בהחלטות רפואיות עלולים להוביל לטרגדיה. במקרה שלפנינו ניתן פסק דין תקדימי בנושא אחריותו של רופא, שאינו פטור ממנה עקב נהלים רפואיים במוסד בו הוא מועסק. למאמר המלא לחץ כאן...
רשלנות רפואית - שיקולים תקציביים בהחלטות רפואיות
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

פסק דין תקדימי בנושא שיקולים תקציביים בטיפול רפואי

Hebrew
תאריך: 11/10/2011 13:17   

נהלים של מוסדות רפואיים וחובותיהם של רופאים כלפי חולים

בדיון משפטי שהתקיים לאחרונה (1199/07), קבעה כבוד השופטת מיכל אגמון – גונן, קביעה תקדימית לפיה: רופאים לא יהיו רשאים לכלול שיקולים תקציביים בהחלטות רפואיות ואם יעשו כן, התנהלותם עלולה להיחשב רשלנות רפואית. מוסדות רפואיים ישאו באחריות גם הם, אם יאפשרו לשיקולים מנהליים ותקציביים להוביל להחלטות רפואיות שגויות.

זה לא סוד, שבמקרים רבים רופאים נמצאים תחת לחצים שונים המופעלים על ידי מעסיקיהם ובחלק מהמקרים, החלטותיהם הרפואיות עלולות להיות מבוססות בין השאר על שיקולים שנוגעים לטובת המוסד הרפואי ולא לטובת החולה.

פסיקתה של השופטת אגמון – גונן, למעשה, קובעת קביעה תקדימית לפיה גם אם הרופא יפעל בהתאם להנחיות מעסיקיו, הוא עשוי להיחשב כרשלן במקרים של גרימת נזק כתוצאה מהחלטות רפואיות שגויות, הנגועות בשיקולים כלכליים.

האם רשלנות של מוסד רפואי פוטרת את הרופא מאחריותו?

השאלות העיקריות בהן נתבקשה השופטת להכריע, היו האם רשלנות רפואית של מוסד רפואי פוטרת את הרופא מאחריותו ומחובתו כלפי החולה והאם במקרה שלפנינו, שיקולים תקציביים גרמו לרופא לשחרר חולה בטרם עת מבית החולים. חולה שמאוחר יותר, הגיע לביתו, התמוטט, הובהל לחדר מיון בבית חולים ושם קפח את חייו כתוצאה מזיהום.

הרקע לדיון בנושא הרשלנות

ולדימיר רכטמן ז"ל, בגיל 73 אושפז בבית החולים לצורך ביצוע ניתוח מעקפים, שבוצע בסיוע של ד"ר רביב. בשבוע שאחרי הניתוח, שהה החולה במחלקת הטיפול הנמרץ ובמחלקת האשפוז הפנימית ומהלך ההחלמה שלו מהניתוח היה תקין ואופייני לכל אדם בגילו, העובר ניתוח מעקפים.

בחלוף שבוע, עלה חומו של המנוח וניתנו לו תרופות להורדת החום. לאחר שראו רופאיו כי התרופות עוזרות בהורדת החום לשעות ספורות בלבד, נלקחה בדיקת דם וניתן לו טיפול אנטיביוטי – כפי שמקובל לעשות במקרים של זיהום ודלקות לא זיהומיות של קרום הלב.

לקבלת סיוע מעורך דין מקצועי ומיומן לחץ: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

ביום למחרת, היה זה יום שישי והחוםשוב עלה, לאחר מכן היה במגמת ירידה, והרופאים ציינו כי אם מצבו יאפשר זאת ישוחרר החולה מבית החולים ביום א'. בדיקת הדם שנלקחה מהחולה טרם בוצעה, כי המעבדה לא עבדה במהלך סוף השבוע, אך ד"ר רביב החליט לשחרר את החולה ביום א', מאחר והחום המשיך לרדת.

החולה הגיע לביתו ולאחר שעה מצבו התדרדר, הוא הובהל לבית חולים אחר, בו ניתן לו טיפול אנטיביוטי כללי בניסיון לייצב את מצבו. רק למחרת התקבלו תוצאותיה של בדיקת הדם, בה זוהה חיידק ורק אז, ניתן לו טיפול אנטיביוטי נגד אותו חיידק ספציפי. כעבור 4 ימים נפטר החולה ובמסגרת ניתוח לאחר המוות, נקבע כי ולדימיר רכטמן ז"ל נפטר כתוצאה מזיהום בדם וקריסת מערכות בשלב הסופי.

לאחר מותו, הגישה אלמנתו קובלנה למשרד הבריאות, וועדת הבדיקה שמונתה בעקבותיה, ייחסה לד"ר רביב רשלנות רפואית בכך ששחרר את החולה מבית החולים. בעקבות ממצאי הוועדה, הוגשה קובלנה לשר הבריאות וד"ר רביב הואשם ברשלנות חמורה.

המלצות הוועדה שמינה שר הבריאות, היו לתלות את רישיונו של ד"ר רביב למשך שלושה חודשים. שר הבריאות האציל את סמכויותיו לשופט זיילר, שהחליט לקבל את המלצות הוועדה בכל הנוגע לד"ר רביב. על החלטה זו, ערער הרופא בפני השופטת אגמון – גונן.

טענות הרופא המערער

הרופא טען, בין השאר, כי המליץ לשחרר את החולה לבית ההחלמה "פרוקדיה", הנמצא סמוך לבית החולים, בו יהיה תחת פיקוח רפואי ולא כי ישוחרר לביתו. לטענתו, משפחת המנוח לקחה את החולה על דעת עצמה לביתו.

את היעדר הרישום הרפואי אודות ההמלצה לשחרר את החולה לבית ההחלמה ולא לביתו, מסביר הרופא באופן הבא:  ההמלצה לשחרר את החולה לבית ההחלמה לא צויינה במכתב השחרור עקב עניינים בירוקרטיים ומימוניים של בית החולים. לדבריו, אם החולה מופנה לבית ההחלמה מטעם בית החולים, על בית החולים לשאת בעלויות שהותו שם. לעומת זאת, כאשר מגיע החולה לבית ההחלמה "על דעת עצמו" קופת חולים היא זו שנושאת בעלויות.

באשר לתרבית הדם, טען הרופא כי ההחלטה לשחרר את החולה התבססה על הנחה שגויה, לפיה תרבית הדם תקינה. הרופא הניח שבדיוק כפי שבית החולים פועל 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כך גם המעבדה וכשאיש לא הודיע לו על ממצאים חריגים בבדיקה, הניח כי היא בוצעה ותוצאותיה תקינות.

פסק הדין – שיקולים תקציביים בהחלטות רפואיות הם רשלנות

בפסיקתה התייחסה השופטת להפניית החולה אל בית ההחלמה פרוקרדיה וציינה כי אין מחלוקת בנושא והסיבה לכך שהפניית החולה לא נרשמה בכתב, היא שיקולים תקציביים. העובדה כי מדובר בנוהל שהכתיב בית החולים, נוהל חמור כשלעצמו, אינה פוטרת את הרופא מאחריותו ומחובת הזהירות שהוא חב כלפי חולים. היה עליו להסביר למשפחת החולה את חשיבות העברתו לבית ההחלמה ולוודא כי כך עשו.

שחרור החולה מבית החולים, אי הפנייתו בכתב אל בית ההחלמה ואי הפעלת מעבדה בסופי שבוע – לפי קביעת בית המשפט הם נהלים רפואיים המוכתבים משיקולי תקציב. בית המשפט קובע כי אינו פוסל שיקולים מסוג זה בעת קביעת נהלים רפואיים, גם תרופות מסוימות אינן כלולות בסל הבריאות והדבר לגיטימי.

יחד עם זאת, על הרופאים להפעיל שיקול דעת נקי משיקולים תקציביים ועל הגופים שעוסקים במימון צרכים רפואיים לדעת כי תחול עליהם האחריות להחלטות רפואיות שגויות, שהתקבלו עקב שיקולים תקציביים.

שיקולי תקציב קיימים, אך עליהם להיות גלויים, כמו לדוגמא במקרים של תרופות אשר אינן כלולות בסל הבריאות. שחרור חולה, לכאורה משיקולים רפואיים, כאשר הלכה למעשה מאחורי ההחלטה לשחררו עומדים שיקולים תקציביים, הנו רשלנות והערעור נדחה.

לקבלת סיוע מעורך דין מקצועי ומיומן לחץ: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

תגיות בעמוד:   קופת חולים כללית    שיקול דעת   
לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254