רשלנות רפואית בלידה - מדריך לנפגעים

רשלנות רפואית בלידה מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים: רשלנות בשלב המעקב על ההריון, רשלנות בזמן הלידה עצמה ומקרים של התרשלות בסמוך לאחריה.

רפואת הנשים המודרנית מעניקה לרופאים ולנשים בהריון אופציות רבות לבדיקות ואמצעי אבחון על מנת לשלול את האפשרות כי העובר סובל ממום או מחלה אשר בגינם ייוולד תינוק פגוע.

רשלנות רפואית בשלב ההריון באה ליד ביטוי באי ביצוע הבדיקות הנדרשות ו/או פענוח לא נכון של בדיקות. רשלנות רפואית בזמן הלידה יכולה לקרות בין השאר על ידי אי נוכחות של רופא בלידה ובחירה לא נכונה של שיטת היילוד.

בדקות ובשעות שלאחר הלידה, כל עוד האם היולדת והרך הנולד נמצאים בבית החולים, חלה על הצוות הרפואי חובה לפקח ונטר את מצבם הבריאותי של השניים. לצערנו הרב, גם בשלב זה

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-6081818

מעקב הריון ואי זיהוי מומים בעובר

הרופא העוסק במעקב הריון חייב למסור להורים מידע מלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה.  הסברה מלאה ומקיפה מאפשרת להורים לשקול האם ברצונם להמשיך את ההריון או לא. בשל חששם של זוגות מפני ילד פגוע רובם הגדול ממלא אחר הוראות הרופא המטפל באדיקות.

לעיתים חששם הנורא מתממש אף על פי  שהם עשו את כל המוטל עליהם וזאת בשל רשלנות רפואית בלידה. דוגמא למקרה כזה הוא זוג אשר נולד לו ילד עם תסמונת דאון.

בתביעתם טענו ההורים כי הרופא המטפל בהם, הנתבע, התעלם מתוצאות סקירת המערכות אשר בוצעה במהלך ההריון על ידי רופא נוסף. על פי ממצאי הבדיקה שערך הרופא הנוסף הוא המליץ לשקול דיקור מי שפיר לבדיקת הגנטיקה של העובר ואפשרות היותו חולה בתסמונת דאון.

התובעים הביאו את תוצאות הבדיקה לנתבע אך זה לא הפנה את התובעת לדיקור מי שפיר. התובעים הגישו נגד הרופא תביעה על רשלנות רפואית בלידה שכן טענו כי הימנעותו משליחת התובעת לבדיקה זו מהווה רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי הרופא התרשל בשני אופנים.

האחד כי מפאת גילה של התובעת היה עליו לבצע בדיקה ממוקדת יותר לגילוי מומים. השני, היה עליו ליידע את התובעת בדבר אפשרותה לעשות את הבדיקה ולהשאיר את הבחירה בידה. אי מתן מידע מלא ומפורט לתובעת כשלעצמו היווה רשלנות רפואית.

קיראו על: הצעת חוק - רשלנות רפואית בלידה   בעיות בלידה   תשניק סב לידתי   לידת פג

פגיעה בילוד בזמן הלידה

רשלנות רפואית בזמן הלידה יכולה לבוא לידי ביטוי ברשלנותו של הצוות הרפואי המיילד. בחלק גדול מהמקרים מדובר באי נוכחות רופא בזמן המחייב נוכחותו, הצוות לא יילד במהירות הדרושה, בחר בשיטת יילוד לא נכונה, השתמש במכשור רפואי לא מתאים וכיו"ב.

תוצאות של רשלנות רפואית בלידה

שיתוק מוחין ו/או פיגור שכלי הם לעיתים תוצאה של רשלנות רפואית בלידה אשר עלולים להיגרם כאשר יש בעיה באספקת חמצן לעובר אם במהלך ההריון ו/או במהלך הלידה עצמה.

קיראו סקירה משפטית בנושא: שיתוק על שם ארב   הולדה בעוולה

הגשת תביעה משפטית

תחום הרשלנות הרפואית בלידה הוא התחום הרפואי בו מוגשות רוב תביעות הרשלנות הרפואית. אחת הסיבות לכך היא שהחוק מעניק שהות ארוכה להגשת התביעה. ככלל, תביעה בגין נזקי גוף תתיישן כעבור 7 שנים מיום קרות האירוע אך כשמדובר במקרים בהם הנפגע הוא קטין, ספירת ההתיישנות של 7 השנים מתחילה רק כאשר התינוק מגיע לגיל 18.

לפיכך ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה עד שהתינוק מגיע לגיל 25 ובמקרים מסוימים אף יותר. דוגמא לכך, ייתכן ועיכוב בהמצאת המסמכים הרפואיים מצד הנתבע יפעל לטובת התובע.  חשוב לציין כי אין הדבר אומר שכדאי להתעכב עם הגשת תביעות של רשלנות רפואית בלידה שכן תמיד קיים סיכוי שהמסמכים הרפואיים הנחוצים ייעלמו או יאבדו.

יש לפנות לקבלת ייעוץ של עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בלידה בפרט. הוא ישיג את מלוא התיק הרפואי ויעבירו לרופא מומחה שייקבע האם פעולותיו של הרופא הן בגדר רשלנות רפואית.  כל תביעה המוגשת בגין נזקי גוף צריכה להיות מבוססת על חוות דעת רפואית אשר תוכיח את הטענות הרפואיות המועלות בכתב התביעה. 

הרופא המומחה זקוק למסמכיו הרפואיים של הנפגע בכדי לתת את חוות דעתו. מכאן נדגיש שוב את החשיבות שבפנייה מוקדמת כלל הניתן לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה. עורך הדין יפנה בשם הנפגעים למוסדות הרפואיים וישיג את מלוא התיעוד הרפואי.

לקבלת סיוע מעורך דין מקצועי ומיומן לחץ: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע