הרופא שלח אותך לבדיקות מיותרות או לאשפוז מיותר? מה משמעות המושג רפואה הגנתית (מתגוננת) וכיצד ניתן להמנע?
רפואה הגנתית - איך נוצרה רפואה מתגוננת
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

מהי רפואה הגנתית (מתגוננת) וכיצד נוצרה?

Hebrew

טיפולים מיותרים, אשפוז ללא צורך אמיתי, בדיקות יקרות...למה?

רפואה הגנתית היא פעילות שנוקט הרופא באופן עיקרי לא כדי להבריא את החולה, אלא כדי להימנע מהאפשרות לתביעה משפטית על ידו.

כלומר, הפעילות הרפואית נעשית לא כדי להיטיב עם החולה – אלא כדי להגן על הרופא. שיטה זו מביאה ברפואה בישראל בשנים האחרונות להימנעות מצד הרופאים מטיפול נחוץ לחולה שסיכון מוגבר בצדו, ולעיתים אף להתחמקות מטיפול בחולים "מורכבים".

רפואה הגנתית היא בגדר אסון רפואי וכלכלי במדינות מתועשות, ובישראל בשנים האחרונות התופעה הולכת ומתפשטת. במאמר נסקור את מימדי התופעה, ומה צופן העתיד אם נמשיך בקו של רפואה מתגוננת.

היקף תופעת "התגוננות רפואית" בישראל

ביולי של שנת 2008 נערך מחקר במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, ובו התגלה כי שלושה מכל חמישה רופאים שנשאלו, כלומר כשישים אחוזים, מספרים כי הם עצמם נוקטים בפעולות של רפואה הגנתית.

כלומר שולחים מטופלים לטיפולים או בדיקות לא מפני שהם מאמינים שיש צורך בטיפולים הללו, אלא כדי למנוע את האפשרות לטענה עתידית בנוגע לרשלנות רפואית.

ניראה כי התחושה היא תחושת חוסר שליטה, כאשר כמעט 90% מהרופאים שכשנשאלו אמרו כי הסיכוי לתביעה משפטית מצד המטופל משפיע על החלטותיהם בדבר המשך טיפול או הפניה לבדיקות. 59% מתוך 889 הרופאים שנשאלו, העידו כי הם אכן שולחים את המטופלי ליותר בדיקות אבחוניות כמו צילום חזה או סי טי מוח, בשל רפואה הגנתית.

בסך הכל, תחושת הבהלה אינה חסרת בסיס – כרבע מכלל הרופאים בארץ כבר נתבעו על ידי חולים בטענות רשלנות רפואית ואחרות.

עוד נתונים שנמצאו במחקר – 24% מהרופאים מבצעים יותר בדיקות פולשניות (כמו צינתור או ביופסיה), 30% מאשפזים יותר, 12% סיפרו שהם רושמים יותר תרופות ו 17% משתדלים להימנע מפעילות רפואית שהם מאמינים שהיא נדרשת, בשל החשש מתביעה.

ההשלכות של רפואה הגנתית (מתגוננת) על כולנו

רפואה הגנתית גורמת למטופלים לעבור טיפולים שאינם מדוייקים על פי איבחון הרופא המטפל בהם. אין להקל ראש בבדיקות סי טי, למשל, אליהם נשלח מטופל שבסך הכל סובל מכאב ראש, כאשר לבדיקת הסי טי – שאינה הכרחית בדוגמה הזו, יש השלכות בריאותיות גם היא, והיא חושפת את המטופל להקרנה שמוטב שיחסוך בחשיפה אליה.

מעבר לפעולות, הבדיקות והתרופות הלא הכרחיות שניראה שמטופלים מקבלים יותר כיום, כתוצאה מהאיום שהם מהווים על רופאם, ניכרת גם עליה משמעותית בהוצאות שמטופל והמרפאה, כאשר כל בדיקה מיותרת כמו צינתור, סי טי וכו', או כל אישפוז מיותר, מהווים נטל כלכלי משמעותי על מוסדות הרפואה.

הנזק הכלכלי ברפואה הגנתית

בישראל מעריכים כיום את היקף הנזק הכלכלי שנגרם על ידי הרפואה ההגנתית בקרוב למיליארד שקלים בשנה. לצערינו, האמת אף עגומה יותר והעלות האמיתית כנראה עוד גדולה בהרבה, מפני שקשה לכמת ולהגדיר את הפעולות הרפואיות המיותרות, שמקורן בגישה ההגנתית.

רפואה אינה מדע מדוייק

למעשה, מדע הרפואה מבוסס על ניסוי וטעייה, ועל טבלאות סטטיסטיות, ואף על פי שרפואה נחשבת מדע אמפירי, היא אינה מדע מדוייק ויש בה הרבה מרחב לטעות.

האיבחון הרפואי מסתמך בחלקו הזעום על עובדות מוצקות, וברובו על תיאורי המטופל את הסימפטומים מהם הוא סובל, ועל נסיונו האישי של הרופא עם סימפטומים כאלה. במקרים שכאלה, לא ניתן לצפות שהרופא הסביר יהיה נטול שגיאות.

מה ניתן לעשות ולשנות?

כדאי להניח מראש טווח ממוצע סביר של טעות באיבחון, שבלתי אפשרי למנוע אותה, על משקל טעויות אנוש. חשוב להשיב לרופאים את הביטחון במקצוע שלהם, ואת יחסי המטפל - מטופל שבהם החולה הוא אכן מומחה במחלה ובסימפטומים, אולם הרופא הוא האוטוריטה בכל הקשור לדרכי ריפוי.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו: מבחן הרופא הסביר

תגיות בעמוד:   רפואה הגנתית    מטופל   
לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254