על מקרי רשלנות רפואית בטיפול נוירולוגי - טעויות של רופאים ואנשי צוות רפואי בתחום הנוירולוגיה...
נוירולוגיה - רשלנות רפואית וטעויות של רופאים ואנשי צוות רפואי
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

טעויות ומקרי רשלנות רפואית - נוירולוגיה

Hebrew
תאריך: 11/10/2011 13:17   

רופאים מתחום הנוירולוגיה עוסקים במחלות וליקויים, הקשורים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, בהם מחלות גנטיות, פגמים מולדים, מחלות זיהומיות וניווניות למיניהן וכן גידולים באזורים שונים של מערכת העצבים.

נוירולוגיה neurology
כוללת תת התמחויות, דוגמת נוירולוגית ילדים ומבוגרים, כאשר לצורך ביצוע ניתוחים במערכת העצבים נדרשת התמחות מיוחדת בנוירוכירורגיה.

רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה עשויה להיגרם בשל מעשה שגוי או מחדל, הכרוכים בחוסר אבחון, אבחון מאוחר או לקוי וכן מתן טיפול בלתי מתאים בארועים ומחלות על רקע עצבי, כמו שבץ מוחי,  טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירים, דמנציה - שכחה והפרעות נוירולוגיות אחרות.

דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה

נוירולוגיה ובפרט נוירוכירוגיה, הינם תחומי טיפול מורכבים ביותר, אשר משלבים עבודה עצבית עדינה ומצריכים רמה גבוהה של מיומנות ורגישות. מעצם טבעם כרוכים הניתוחים ושיטות הטיפול בתחום בסיבוכים אינהרנטיים, והחולה נחשף במהלכם לסיכון אפשרי של החמרת הפגיעה במערכת העצבית, אשר עשויה להשליך על המישור הגופני ולגרום לתופעות דוגמת חולשה בשרירים, רפיון ואף שיתוק. 

במקרה של נזק גופני, אשר נגרם בעקבות טיפול או ניתוח נוירולוגי, יש לבדוק את עמידתו של הרופא בסטנדרטים המצופים ממנו ומילוי אחר הדרישות הנגזרות מכוחה של חובת הזהירות המקצועית, אשר חלה עליו.

במסגרת זו יש לבחון האם התנהגות הרופא מצויה בגדרי מבחן "הרופא הסביר" או חורגת ממנה והאם פעל הרופא כראוי להשגת הסכמה מלאה מדעת של החולה טרם ביצוע הניתוח או הטיפול, ובכלל זה מתן הסבר מספק אודות ההליך הרפואי, הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בו וחלופות אפשריות לטיפול. 
 
במקרה שהובא בפני בית המשפט טענה התובעת, כי מעקב רשלני לאחר ניתוח שעברה בבית החולים שיבא בתל השומר להסרת גידול בקרום המוח, גרם לה לשיתוק ובעקבותיו הפכה לחולה סיעודית.

לשיטת התובעת, בדיקות הדמיה, שביצעה בבית החולים בסמיכות לסיום הניתוח, העידו על דימום תוך מוחי  מתגבר, אשר ממנו התעלם הצוות הרפואי באופן רשלני, ותחת התערבות מיידית לפתרון הסיבוך וצמצום הנזקים הנוירולוגיים בעטיו, העביר את המטופלת להליך של שיקום.

בעקבות השיהוי בטיפול, שאמור היה להינתן לאלתר, נגרמו לאישה נזקים נוירולוגיים קשים ובלתי הפיכים, המתבטאים בצליעה, קשיי דיבור, שיתוק ידה הימנית וצורך להסתייע בהליכון.

בתחום של נוירולגית ילדים תיתכן רשלנות בגין חוסר אבחון או אבחון מאוחר של גידול בראש. שעה שילדים מתלוננים על כאבי ראש נדרש לבצע בדיקה קפדנית ומדוקדקת, היות ונזק, אשר נגרם למערכת העצבית כתוצאה של איחור באבחון גידול בראש או היעדר אבחון בכלל, עשוי להיות בלתי הפיך וללא יכולת שיקום.

חובת הזהירות, הנדרשת מן הרופא ברגיל, מתחדדת ככל שמדובר בטיפול בילדים, מאחר ובקרב בני הגיל הצעיר קיימת נטיה טבעית "לשכוח" מכאבים ולא לדווח עליהם. לפיכך, יש להתייחס ברצינות רבה ובתשומת לב יתרה לתלונות של ילד, אשר מעיד על כאבי ראש חוזרים ונשנים, ולערוך את מכלול הבירורים הנדרשים לצורך התחקות אחר מקורם.

לאחר שלילת אפשרויות אחרות להתפתחות כאבי ראש, דוגמת לקות ראייה או בעיות סינוסים, נדרש נוירולוג המתמחה בילדים  להפנות את המטופל לבדיקות הדמיה מסוג CT או MRI, במסגרתן ניתן לשלול או לאשר קיומו של גידול בראש ולהורות על המשך טיפול בהתאם לממצאי הבדיקה.

תחום נוסף, אשר עשוי להוות  עילה לתביעות בגין רשלנות רפואית, הינו אבחון וטיפול באירוע מוחי CVA. אבחון שגוי של התופעה ובעקבותיו שיהוי במתן טיפול עלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים לחולה: פגיעה מוטורית קשה, נכות צמיתה ואף מוות.

הרשלנות יכולה להיות מצידו של רופא המשפחה, אשר לא זיהה נכונה את התסמינים הגופניים הקלאסיים, המעידים על התפתחות האירוע, ולא הביא בחשבון את גורמי הסיכון הפרטניים לחולה, שעשויים להוות זרז להיווצרות אירוע מוחי, דוגמת יתר לחץ דם, כאשר במחלה זו נודעת חשיבות קריטית למימד הזמן ולצורך בהתערבות רפואית מיידית, להצלת המטופל. 

אך גם שעה שהאירוע אובחן כנדרש והחולה הופנה לבית החולים עשויה לקום עילה לרשלנות, זאת במידה ורופאי המיון לא אבחנו, כי מדובר בשבץ מוחי או כאשר נוירולוג אליו הופנה החולה לא העריך נכונה את היקף האירוע או לא סבר, כי האירוע מצוי בשיאו.

אבחון שגוי ישהה את הטיפול המתאים למקרה זה באמצעות חומר ממיס קרישי דם, אותו יש לתת לחולה באופן מיידי בכדי להשיג תוצאות יעילות של מניעת נכות ואף מוות.

היה ויוכח, כי טיפול כזה לא ניתן לחולה בשל חוסר מודעות של הנוירולוג לעוצמת האירוע המוחי או משיקולי התנהלות של בית החולים ומטעמים של חוסר תקציב, עשויה לקום למטופל עילה לתביעה בעוולת רשלנות רפואית.

סיבה נוספת לעילת רשלנות על רקע נוירולוגי, לה יכולים לטעון בעיקר חולים אשר חוו אירוע מוחי חוזר בעקבותיו הוחמר מצבם הגופני, טמונה בעובדה, שחלק ניכר מהמטופלים אינם עוברים בבית החולים בדיקת הדמייה של כלי הדם בצוואר בשלב המכריע של האירוע המוחי הראשוני, באמצעות רנטגן או אולטרסאונד.

לבדיקה כזו נודעת חשיבות רבה באבחון מטרים של היצרות בעורקי הצוואר, אשר עשוי לסייע במתן טיפול שימנע מבעוד מועד הישנות אירוע מוחי נוסף.

לקבלת סיוע אישי מעורך דין ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254