מיקרוצפליה (זעירות הראש) ומקרי רשלנות רפואית - הרופאים לא אבחנו את המחלה?
מיקרוצפליה (זעירות הראש) ומקרי רשלנות רפואית - הרופאים לא אבחנו?
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

מיקרוצפליה ומקרי רשלנות רפואית

Hebrew
תאריך: 06/10/2014 15:20   

מיקרוצפליה (Microcephaly) היא מחלה הפוגעת בהיקף ראשה של החולה ובאה לידי ביטוי בכף שהיקף הראש קטן מהנורמה.

על פי הספרות הרפואית ולהבדיל מתינוקות ממוצעים, מדובר בסטייה של כ-3-2 מהתקן.

ברוב המקרים, תינוקות הנולדים עם מיקרוצפליה, סובלים ממנת משכל נמוכה המלווה לעיתים קרובות בתופעות של פיגור שכלי ופיגור התפתחותי משמעותי וכן אפילפסיה.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369254

מאידך, קיימים גם מקרים בהם המוח הינו ברמה תקנית רגילה. מיקרוצפליה אינה מדבקת ולמרבה הצער, היא מחלה חשוכת מרפא. ברוב המקרים המדובר על מחלה גנטית וניתן לאבחן אותה בשליש האחרון של ההריון.

מי לוקה במחלה?

מיקרוצפליה עלולה להיות מועברת באופן גנטי והסבירות אף עולה במקרים בהם קיימת הסטוריה משפחתית, למשל כאשר מדובר בתינוק הנולד לבני זוג שהם קרובי משפחה או כאשר לאחד מבני הזוג תסמונת דאון אז קיים חשש לקיומה של המחלה.

אך גורמים נוספים כמו הפרעה בתפקודה התקין של השלייה, חשיפה ממושכת לנזקים סביבתיים, לכימיקלים ולקרינה בזמן ההריון ושימוש בסמים או באלכוהול מצד האם במהלך ההריון, עשויים גם הם לגרום להופעת המחלה.אבחון מיקרוצפליה ומקרי רשלנות רפואית

איך ומתי מאבחנים את המחלה?

ניתן לאבחן את המיקרוצפליה כבר במהלך ההריון, באמצעות בדיקת אולטראסאונד הנקראת בדיקת שקיפות עורפית, הפועלת בשיטת גלי קול.

בדיקה זו נערכת בין שבוע 11 לשבוע 14. הבדיקה נמשכת כמה דקות באופן חיצוני שאינו וגינאלי.

בדרך כלל יבחינו במיקרוצפליה רק במהלך השליש השלישי והאחרון של ההריון, שכן התמונה הנחזית בתקופת הראשונית של ההריון אינה ברורה בהכרח ולכן ישנה עדיפות לביצוע בדיקת CT או סריקה טומוגרפיה ממחושבת, המשתמשת בשילוב קרינת רנטגן וטכנולוגיה מתקדמת, אשר באמצעותה ניתן לראות ביתר ברור, תמונות של כלי דם, עצמות, רקמות דם ואיברים פנימיים.

בשבוע עשירי ניתן לבצע בדיקת DNA עוברי NIPT המזהה תסמונות על ידי בדיקת דם של האם.

בין שבוע 10 לשבוע 13 ניתן לערוך את CVS בדיקת סיסי שליה שמטרתה לאבחן מומים. בין שבוע 15 לשבוע 20 ניתן לערוך בדיקת מי שפיר שמטרתה לזהות מומים גנטיים בעובר.

בדיקה נוספת היא בדיקת תהודה מגנטית או MRI עוברי אשר מתרגמת שינויים ותנודות ברקמות.

בדיקה זו תתבצע לאחר שבוע 14 ובמקרים מסוימים רק בשבוע 25 לאחר סיום התפתחותו של חלק הארי של המבנים המוחיים.

בדיקת MRI עוברי, מספקת הצצה ברזולוציה גבוהה ומידע על התפתחות המוח והשלד בנוסף היא מאבחנת הפרעות מוחיות והיא עדיפה ובטוחה משום שהיא אינה כרוכה בקרינה.

בנוסף, ניתן לאתר את המחלה גם בשלב הלידה ובימים הראשונים שלאחריה, בין השאר על ידי בדיקות דם ושתן. משעולה החשד שהתינוק לוקה במחלה יערך מעקב רפואי רצוף.

ככלל, הגילוי עשוי להתרחש גם בבדיקה של היקפי ראש הנמדדת בהשוואה לתינוקות אחרים בני אותו הגיל. ככל שהיקף ראשו של הוולד קטן מהרגיל, יש לערוך מעקב. גם כאשר מדובר בהשתייכות לקבוצת סיכון, למשל כאשר מדובר בקרובי משפחה או בבעיה גנטית מוכרת, עליה דווח כבר בשלבי הלידה, אזי יתבצע מעקב.

בשלב זה יש לציין כי בנסיבות מסוימות, היעדרו של אבחון מוקדם עשוי להקים חבות בנזיקין כלפי הילד החולה ואף כלפי משפחתו.

קיראו בהרחבה: בדיקות במהלך ההריון

על מי חלה אחריות לאבחון מיקרוצפליה?

יש לציין כי לא אחת מתקשים הרופאים לאבחן את מחלת המיקרוצפליה ומשום כך נבצר מהם לסייע במתן ייעוץ להורים עוד בשלב ההריון.

האחריות לאבחון חלה כמובן על הצוות הרפואי המטפל ובמקרה של הריון על רופא הנשים.

ככל שישנה בעיה גנטית או בעת שנערכת בדיקה גנטית מקיפה הרי שעל הגנטיקאי תחול אחריות מסויימת, אך יש לציין, כי אחריות למתן מידע מוקדם חלה גם על מושא הסיכון.

ישנו קושי בהטלת אחריות משפטית, כאשר לא נמסר לצוות הרפואי מידע מקדים והולם, במיוחד כשמדובר במידע גנטי, אך כמו בכל עניין רפואי ניתן להטיל אחריות על הצוותים הרפואיים, עקב אי גילוי מחלות, במיוחד כשמדובר במחלות אשר עשויות להשפיע על חיים שלמים.

קיראו בהרחבה על: אחריות הרופאים במקרי רשלנות רפואית

החיים עם מיקרוצפליה

בהתאם להוראות החוק בישראל ככל שהמיקרוצפליה מתגלית בשלב מוקדם של ההריון ניתן לבצע הפלה. ילד הנולד עם המחלה, ימצא בסיכון גבוה ביותר לפיגור שכלי ולרוב ילקה במחלות התפתחותיות נוספות. יש לציין כי מיקרוצפליה עשויה גם לבוא לידי ביטוי בהתקפי אפילפסיה.

במקרים בהם נולד תינוק עם מיקרוצפליה, אכן ידרשו התאמות מיוחדות הן מבית והן מחוץ לו. למרות הכל, חשוב להבין שניתן לחיות עם המחלה וככל שמדובר בילד הסובל ממחלה התפתחותית, ישנן קבוצות תמיכה, עמותות ואף מתקיימות תוכניות סיוע מטעם המדינה.

זה המקום לציין, כי מרבית האנשים הבוגרים שסובלים מפיגור שכלי ברמות משתנות וחיים במסגרות המתאימות לצרכיהם, מקיימים אורך חיים פעיל ותקין.

תביעות רשלנות רפואית עקב לידת ילד חולה

פסק דין המכונן שעסק בנושא הוא פרשת זייצוב הנוגעת להולדה בעוולה. נקבע כי במקרים חריגים, כאשר קיימת רשלנות רפואית מצד צוות רפואי וכתוצאה נולד אדם אשר יזדקק לסעד לכל ימיי חייו, ניתן יהיה להחיל את ההלכה הזו.

הבאנו לדוגמא את הליך ע"א 11485/05 מ' ג' ש' קטין, ע' ש', ד' ש' נגד קופת חולים ההסתדרות הכללית ובית החולים מאיר בכפר סבא.

דובר על אישה שבתחילת הריונה הייתה במעקב וכל הבדיקות השגרתיות שנערכו לה היו תקינות. בבדיקת האולטראסאונד השלישית שנערכה לה, נמדד היקף הראש ונמצא בתחום הנורמה, אולם עלה חשד למיקרוצפליה, אשר בעקבותיו המערערת זומנה לסקירה מורחבת.

באותה בדיקה נמצא פער בין מדדי הגולגולת לגיל ההיריון. נוכח פער זה התעורר חשד למיקרוצפליה, המצדיק המשך בירור. בבדיקה נתגלו ממצאים נוספים, אך בהמשך נשללו החשדות הנובעים מהם.

האישה הופנתה על ידי הרופא המטפל, להתייעצות עם רופא המומחה בבדיקות אולטראסאונד, אשר אבחן מיקרוצפליה בסבירות של 50% והמליץ על המשך מעקב.

בבדיקת אולטראסאונד נוספת, נמצאה גדילה של היקף הראש, עובדה שאינה תומכת באבחנה של מיקרוצפליה. בישיבה נוספת של ועדת המומים סוכם כי אין תמיכה באבחנת מיקרוצפלוס וכי יתבצע המשך מעקב הריון ועד ללידה.

בעקבות הישיבה התקיימה שיחה נוספת עם ההורים שבה הוסברו להם הממצאים והמסקנות.

גם בשתי בדיקות אולטראסאונד הנוספות אשר נערכו לפני הלידה, אי אפשר היה לאבחן בוודאות מיקרוצפליה.

התינוק נולד בלידה רגילה. על פי הרישומים בתיק הוא נולד במצב טוב, כאשר ציון האפגר של הבדיקה הראשונה היה 8 ובדקה החמישית כבר היה 10. היקף הראש שנמדד היה קרוב לממוצע ולא העיד על מיקרוצפליה.

כשלושה שבועות לאחר מכן נמדד היקף הראש בשנית וגם הוא היה תקין. גם בדיקת אולטראסאונד של המוח שבוצעה בילד בהיותו בן שבוע הצביעה על מבנה ראש תקין.

כשהילד היה בן שמונה וחצי חודשים, היקף ראשו ירד מתחת לעקומה של שתי סטיות ואובחנה אצלו מיקרוצפליה.

בית המשפט דחה את טענות ההורים לפיהן חובת הגילוי כלפיהם נפגעה, שכן הם עודכנו לגבי כל ממצאי הבדיקות בעניינם.

כמו כן נקבע כי הם היו מודעים לאפשרות שייתכן וילדם יוולד עם מיקרוצפליה. עוד נקבע כי הרישומים הרפואיים בזמן אמת תומכים בעמדה זו.

נקבע כי ההורים בחרו להמשיך בהריון למרות שהם היו מודעים לסיכונים, בשים לב לכך שכל הנתונים הובאו בפניהם. המסקנה, ככל שהצוותים הרפואיים נוהגים באקט של גילוי נאות בכל שלב ובכל פרט, הרי שהסיכוי שתוטל אחריות בנזיקין נמוכה יותר.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בהליך ת"א 5041/08 א. ל., ש.ל, ש.ל ואח' נ' מרכז רפואי אסף, טיפת חלב, מדינת ישראל - משרד הבריאות. שם דובר על ילדה שסבלה מיקרוצפליה, שהתבטאה בחסר של הקורפוס קלוסום וספטום פלוסידום, מה שגורם לעיכוב פסיכומוטורי.

התביעה הוגשה בגין הולדה בעוולה נגד משרד הבריאות, שאחראי על טיפת חלב, שם טופלה אימה של הקטינה במהלך הריונה ובית החולים בו היא התאשפזה, נגד קופת החולים, שם היא טופלה במהלך ההריון ונגד הרופא שערך לה בדיקת אולטראסאונד.

נקבע כי קופת החולים התרשלה בכך שהיא לא הזדרזה לזמן את האם לבדיקות נוספות, לאחר שהרופא שערך לה בדיקת אולטראסאונד דיווח זאת לקופת החולים. שאר הצדדים לא חויבו בנזיקין. יש לשים לב היה גם הסדר חלקי בתיק הזה.

הטלת חבות בנזיקין כלפי גופים רפואיים תיעשה כאשר ישנה סטייה מסטנדרט הזהירות המצופה וכאשר ישנו קשר סיבתי בין המחדל לנזקים שנגרמו. על בית החולים חלה חובת תיעוד רפואי וכאשר חובה זו לא מתממשת, הרי שזו ראיה נגד המוסד הרפואי.

שאלות? חייג/י לעורך דין עופר סולר: 03-7369254

ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254