עורך דין עופר סולר מסביר על מקרים שבהם ניתוח לכריתת שד נכשל, בוצע שלא לצורך או באיחור...
רשלנות רפואית בניתוח כריתת שד - איחור בביצוע הניתוח או אי הצלחתו
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

עברת ניתוח כריתת שד שנכשל?

Hebrew
תאריך: 03/05/2015 14:14   

סרטן השד הינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי ומידי שנה מאובחנות למעלה מ-4000 נשים בישראל כחולות במחלה.

לפי הסטטיסטיקה המאיימת אחת מכל שמונה נשים בישראל עלולה לחלות בו.

גילוי מוקדם של סרטן השד הינו קריטי ביותר לפרוגנוזה חיובית ולמקסום סיכויי ההחלמה, שכן במרבית המקרים, מאפשר הגילוי המוקדם הענקת טיפול מתאים, מניעת התפשטות המחלה והופעת גרורות, החלמה מוחלטת ואריכות ימים באיכות חיים מקסימאלית.

את אחוזי ההחלמה הגבוהים מסרטן השד ניתן לזקוף לזכות העובדה שהשד אינו איבר גוף חיוני לקיום החיים ולתפקודם התקין, ועל כן, למעשה, ניתן מבחינה רפואית לוותר עליו.

מסיבה זו, טיפול שכיח בסרטן שד כולל ניתוח לכריתת שד, מלאה או חלקית, על מנת להסיר את הגידול, להיפטר ממנו לצמיתות, ולמנוע מצב של שליחת גרורות לאיברים חיוניים בגוף. 

ההליך הכירורגי של כריתת השד מתבצע בכפוף לתוצאות של בדיקות מקדימות, וביניהן ביופסיה ובדיקות הדמיה כמו MRI.

מטרתן של הבדיקות הללו הנה להעניק לצוות הרפואי אבחנה מדויקת עד כמה שניתן באשר לגודלו של הגידול, מיקומו, סוגו ומידת ההתפשטות שלו לרקמות ולאזורים נוספים, כדוגמת בלוטות הלימפה בבית השחי של החולה.

ניתוח כריתת שד: הסיכונים

ההליך הכירורגי המורכב של כריתת שד טומן בחובו מספר סיכונים לא מבוטלים, וביניהם דימומים, נמקים, הצטלקות, זיהומים קשים או הצטברות נוזלים מתחת לעור.

סיבוכים אלו נלקחים בחשבון, ועלולים להתרחש באופן טבעי גם כאשר הפרוצדורה הרפואית התבצעה בצורה מקצועית, ואולם במקרים מסוימים ניתן לקבוע כי ניתוח שבוצע באופן רשלני הוא הסיבה להופעתם.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369254

שימי לב כי לפני הניתוח, חשוב ביותר לשמוע מהרופא אודות מלוא הסיכונים שקיימים בהליך, ולמעשה, מחובתו הרפואית לפרט ולספר אודותם.

מקרי רשלנות רפואית

הרשלנות הרפואית בקרב טיפול בחולות סרטן השד, עלולה להתגלע בשלבים השונים של הטיפול, החל משלבי אבחון המחלה, דרך הבחירה בהליך הרפואי של הניתוח, ביצוע הניתוח הלכה למעשה, והמעקב אחר המטופלת לאורך שלבי החלמתה, מהניתוח ומהמחלה עצמה.

איחור באבחון או אבחון שגוי של גידול סרטני בשד, מתייחס למקרים בהם הרופא חושד בבדיקה ידנית בהימצאותו של גוש בשד, אך אינו מפנה את המטופלת להמשך בדיקות, לרבות בדיקת אולטראסאונד או ממוגרפיה, החיוניות לאישוש החשד.

איחור באבחון המחלה עלול להיות מסוכן ביותר, שכן יעבור זמן מיותר עד לגילוי המחלה ויתכן בהחלט כי בעקבות כך גם ניתוח לכריתת השד הפגוע יהיה מאוחר מדי והמחלה תתפשט בגופה של החולה.

במקרים אחרים, שוגים הרופאים בפענוח הבדיקות הללו, ומפרשים את תוצאותיהן כגידול שפיר, כאשר למעשה מדובר בגידול ממאיר המחייב התערבות רפואית, ניתוח והמשך טיפול.

בהמשך הדרך, גם בשלבים מתקדמים יותר של האבחון תיתכן רשלנות רפואית. בדיקת ביופסיה לא מתאימה, או כזו הנערכת לא כנדרש, עשויה להשפיע על אבחון שלב המחלה ובעלת השלכות מרחיקות לכת על קבלת טיפול מיטבי.

יש להדגיש, כי כל טעות הנוגעת לאיחור באבחון המחלה יכולה להיות הרת גורל, להוביל להתפרצות מסוכנת של גרורות, עד כדי חריצת דין לחיים או למוות.

באם נתקבלה דיאגנוזה מדויקת, והוחלט על קיום ניתוח לכריתת שד, אזי שגם בשלב זה לעיתים מתבצע הליך רשלני בניתוח עצמו או בשלב קבלת ההחלטה לבצעו.

בין המקרים הנפוצים לתביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת שד הם החלטות על כריתה במקום בו ניתן היה להימנע מהליך כה דרסטי ובלתי הפיך ולנסות טיפולים המשמרים את השד, או בחירה בכריתה מלאה במקום בו ניתן היה להסתפק בכריתה חלקית בלבד.

במקרים אלו קיימת לא פעם עילה לתביעה של גרימת נזק ופגיעה באוטונומיה של המטופלת, במיוחד באם ניתן להוכיח כי החלופות הראויות לניתוח הכריתה לא הוצגו בפני המטופלת מכל סיבה שהיא.

כבכל הליך כירורגי אחר, יכולים להתרחש זיהומים במהלך הניתוח בשל תנאים סניטריים לקויים וחוסר הקפדה על סטריליות מתבקשת. כמו כן, לעיתים נגרמים למנותחת צלקות ועיוות גופני בולט ומשמעותי כתוצאה מהליך שהתבצע ברשלנות וללא שימת לב נדרשת - גם אלה עשויים להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

במקרי רשלנות נדירים נוספים נותרים עצמים זרים בגוף המנותחת, הגורמים לתופעות לוואי קשות.

בנוסף, רשלנות רפואית עלולה להתבצע כאשר לאחר הניתוח לכריתת השד, מקבלת  המטופלת הוראות החלמה שגויות או תרופות לא נכונות אשר ירעו את ההחלמה, יעכבו אותה או אף ימנעו אותה הלכה למעשה.

לאורך השנים טיפל משרדו של עורך דין עופר סולר במקרים רבים של תביעות שהוגשו בעקבות מקרי רשלנות רפואית בביצוע ניתוח לכריתת שד. בכל שאלה או לצורך קבלת ייעוץ משפטי פרטני ניתן לפנות לשיחה אישית!

מלוא המידע לחולה

כחלק מפרוצדורת הכריתה, זכאיות הנשים על פי חוק, כחלק מסל הבריאות הנהוג במדינה, לניתוח שחזור שד. לשחזור זה השלכות בפן הפלסטי-אסתטי, כמו גם בפן הנפשי, הנוגע לתפיסת הנשיות ודימוי הגוף של המטופלת.

על רופא סביר חלה החובה ליידע את המטופלת על האופציות הטיפוליות העומדות בפניה, ובכלל זה גם על האפשרות לשחזור השד. אם לא עשה כן, הרי שהתרשל בתפקידו ומעל בחובותיו כלפי המטופלת.

למעשה, חולה שאינה מודעת לכך, תחמיץ את ההזדמנות לבצע את ניתוח השחזור במעמד תהליך הכריתה, כהליך משולב. מבחינת רמת האפקטיביות והתוצאות, ישנו הבדל מהותי בין שחזור השד במעמד הכריתה, לבין האפשרות לעבור את הניתוח במועד מאוחר יותר.

כאשר לצדו של הכירורג נוטל חלק בניתוח גם פלסטיקאי, מתבצע תכנון משותף ואופטימאלי של הכריתה והשחזור, הכולל שימור רקמה נקייה מגידול שהיא פרודוקטיבית לשחזור.

ההליך המשולב גם חוסך לחולה ניתוח נוסף, על כל המשתמע מהסיכונים הכרוכים בהרדמה, בפרוצדורה עצמה ובהחלמה. יתרה מכך, ניתוח משולב מאפשר לחולה לשוב לביתה ללא מראה השד הכרות והגזרה המעוותת, הגורמת ללא מעט נשים למשבר רגשי קשה.

לקבלת מידע נוסף והתייעצות אישית לחצו כאן!

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254