מימון טיפול פסיכולוגי לבני משפחתו של התובע - ראש נזק בתביעת רשלנות רפואית...
מימון טיפול פסיכולוגי לבני משפחתו של התובע - ראש נזק
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

מי יממן עלות אבחון וטיפול פסיכולוגי לבני משפחה?

Hebrew
תאריך: 11/10/2011 13:17   

אחד מראשי הנזק בתביעות רשלנות רפואית הוא עלות טיפולים פסיכולוגיים בגין נזק נפשי, שנגרם למשפחתו ולקרוביו של הנפגע בעקבות האירוע. מדובר בנזק עקיף, אשר זוכה כיום להכרה בפסיקת בתי המשפט.

זאת בכפוף לעמידה במספר קריטריונים ותוך דרישה שהדבר יצויין במפורש במסגרת חוות דעת רפואית המוגשת מטעם התובע במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.

פסקי דין בנושא מימון טיפול / מעקב פסיכולוגי לבני משפחת התובע

ההלכה המנחה בתחום נקבעה בהליך רע"א 444/87  אלסוחה נ\' עזבון המנוח דאהן, שעסק בפיצוי בגין נזק נפשי משני, שנגרם לקרובי משפחה של נפגע תאונת דרכים. החידוש בהליך זה הינו בהרחבת ההכרה בזכאות לקבלת פיצויים ומיסוד ראש נזק נפרד ועצמאי.

ההלכה עיגנה ארבעה קריטריונים מרכזיים לקבלת פיצוי בגין נזק נפשי משני:

  • זהות התובע - פסק הדין התייחס לקרוב משפחה מדרגה ראשונה. ניתן להקיש, שככל שמידת הקרבה לנפגע רבה יותר כך גובר הנזק הנפשימימון
  • אופי האירוע המזיק - ככל שהניזוק המשני היה עד לאירוע או לתוצאותיו המיידיות וחווה חוויה טראומתית כתוצאה מכך הרי שהוא צפוי לנזק נפשי רב יותר
  • סמיכות הנזק לאירוע המזיק - נדרשת קרבה בין הנזק הנפשי לבין זמן ומקום האירוע
  • עוצמת הנזק - נקבע כי ראוי לצמצם את הנזק בר הפיצוי לתגובות נפשיות מהותיות - פסיכוזות ונוירוזות, תוך אבחונן מתחושות טבעיות של אובדן ושכול, שאחרת יוביל הדבר למדרון חלקלק של הכרה בפגיעות מינוריות.

במהלך השנים הורחבה יריעת הפיצויים, הניתנים בגין נזק נפשי משני, תוך גילוי גמישות בהפעלת ההלכה: בהליך ע"א 642/89 עזבון שניידר נ\' עיריית חיפה הוחלה הלכת אלסוחה גם על פגיעות נפשיות משניות, הקשורות לארועים מזיקים, שאינם תאונת דרכים.

בהיבט הרחבת זהות התובע - בהליך ת.א 6549/96 מגיס נ\' כלל נפסק פיצוי בגין נזק נפשי לאחיינית הנפגע, תוך קביעה, כי אף שאינה קרובה מדרגה ראשונה מידת הקרבה היא כזו המזכה בפיצוי.

בעניין התרשמות ישירה מהאירוע המזיק - נקבע כי תיתכן הכרה בנזק נפשי גם שעה שהניזוק לא נכח באופן אישי במקום האירוע,דוגמת הודעה בטלפון וההלכה חלה על קרוב נעדר ולא בהכרח נוכח.

בהיבט מידת הקרבה של הניזוק לאירוע המזיק - נקבע, כי גם מי שלא נחשף לאירוע בסמוך לאחר התרחשותו אלא מאוחר יותר יוכר כזכאי לפיצוי בנסיבות מסוימות. בהליך ע"א 3662/05 עז\' המנוח מיכל שרוין ז"ל נ\' אליהו חברה לביטוח בע"מ נפסק, כי הנזק המשני יכול להתהוות רחוק ממקום התרחשות האירוע, בחלוף זמן או עקב חשיפה ממושכת להשלכות האירוע המזיק.

לגבי עוצמת הנזק - אמת המידה המנחה הינה שיעור אחוזי הנכות הרפואית, שנקבעו על ידי מומחים רפואיים. סף הפיצוי שנקבע הוא 20% ומעלה ופגיעה זמנית לא הוכרה כנזק חמור.

קיראו בהרחבה על: נכות קבועה עקב רשלנות רפואית   הוצאות ניידות מוגברות

אולם הפסיקה אינה אחידה ומתייחסת להיבטים נוספים, כגון: התארכות פגיעתו הנפשית של הניזוק לאורך זמן; פגיעה ביכולת התפקוד של הניזוק ובכושר עבודתו; סיכויי ההחלמה של הנפגע; הזדקקותו לטיפול תרופתי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי מתמשך לאורך זמן; האפשרות כי מצבו הנפשי של הנפגע יוחמר עם הזמן; מידת השתלבות הנפגע בחיי היום יום ועוד.

במקרים חריגים יפסקו פיצויים גם בגין פגיעה מתחת ל-20% נכות.

ע"א 754/05 לבנה לוי ואח\' נ\' בי"ח שערי צדק התווה גישה מקלה יותר, תוך הרחבת מעגל הנפגעים המשניים. בנסיבות המקרה דובר בהולדת תינוק מת עקב רשלנות רפואית, לאחר טיפולי הפריה ממושכים.

ההורים התובעים סבלו מנזק נפשי, שאינו מגיע לסף אחוזי הנכות ואינו נחשב לנזק מהותי לפי הלכת אלסוחה. נפסק, כי האם מצויה על קו התפר, שבין נפגע משני לעיקרי ונקבע, כי שני ההורים זכאים לפיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים, למרות שאינם עומדים בסף הנדרש, כיוון שמדובר במקרה ברור קשה וחריג של אובדן פרי הבטן.

לקבלת סיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לדבר עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254