שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי ברשלנות בתחומי רפואה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים חמורים של רשלנות רפואית בתחומי הרפואה השונים

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בתחומי רפואה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי רשלנות בתחומי הרפואה השונים.

פנה/י לתיאום פגישה >>

בעד ונגד חיסון ילדים - אלה הדברים שחייבים לקחת בחשבון!

מחבר: 23/10/2017 21:12

הסוגיה בדבר חיסון פעוטות, בעד ונגד, הפכה בשנים האחרונות לאחת הסוגיות הנפיצות והשנויות ביותר במחלוקת בארץ ולרבות במסגרת הרשתות החברותיות.

נושאת הדגל במאבק נגד החיסונים בישראל הנה עמותת חסון, שגם מפעילה אתר אינטרנט משלה בכתובת www.hisunim.org.il.

מנגד, ניתן כמובן למצוא מידע שתומך במתן חיסונים באתר האינטרנט של משרד הבריאות וגם באתרים נוספים כגון אתר www.chisunim.co.il אשר הוקם על ידי היחידה למחלות זיהומיות בילדים של בית החולים וולפסון.

לטענת התומכים במתן החיסונים, החיסונים מגנים מפני מחלות זיהומיות, באופן שהביא לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה מהמחלות הללו.

החיסונים מעניקים הגנה מפני המחלות הזיהומיות הן על ידי הענקת הגנה אישית לאדם המחוסן והן על ידי מניעת הפצה והדבקה של מחלות, ולרבות בקרב מי שלא חוסנו כלל, בשל אפקט חסינות העדר herd immunity.

אפקט זה מתאר מצב שבו נוצרת הגנה מפני מחלה מסויימת גם אצל אלה שלא חוסנו מאחר שהרוב המכריע של אלה שבסביבתם חוסנו. כתוצאה מכך, מספר האנשים העלולים לחלות במחלה מצטמצם במידה כזאת שאפשרות ההדבקה במחלה הופכת למוגבלת ביותר.

זו גם היתה הדיעה הרווחת בקרב הציבור בארץ בכל הקשור למתן חיסונים. ולכן בעבר, רוב ההורים בכלל לא נהגו לשאול את עצמם האם כדאי לחסן את ילדיהם, אלא הם חיסנו את ילדיהם כדבר המובן מאליו. ואולם בשנים האחרונות יותר ויותר הורים שואלים האם לחסן או לא לחסן את הילדים, ולכאורה נראה כי גם יותר ויותר מהם מחליטים שלא לחסן את ילדיהם כלל.

יחד עם זאת, לטענת משרד הבריאות, הגם שחלה עליה בקולניות המתנגדים לחיסונים בפועל, לא חלה בארץ ירידה בשיעור המתחסנים בשנים האחרונות. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2014, שיעור הילדים המתחסנים בארץ הינו עדיין גבוה במיוחד והוא עומד על כ-95%.

ערבים מתחסנים בשיעור יותר גבוה מיהודים ובקרב הלא מתחסנים ניתן למצוא בעיקר קבוצות של חרדים מירושלים ושל בני המעמד הבינוני-גבוה, שדוגלים באורח חיים טבעי יותר בהיבטים של תזונה, לידות בית והנקה.

מצד שני יש מי שחולק על הטענה לפיה לא חלה ירידה במספר המתחסנים בארץ, הגם שדעתם איננה מסתמכת על סקר מדעי, כי אם על התרשמות חיצונית בלבד.

כך לדוגמא, יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' מתי ברקוביץ', סבור שקיים שינוי מגמה מאד חזק כנגד החיסונים וזאת בהסתמך על תדירות המקרים של ילדים לא מחוסנים שמגיעים עקב כך לבתי החולים.

מכל מקום, לכל צד במחלוקת בעד ונגד חיסונים לפעוטות יש ארסנל של טיעונים משלו, שלא פעם גם מלווים בגישה אמוציונאלית נחרצת ובלתי מתפשרת. בתווך נמצאים כמובן גם לא מעט הורים שטרם גיבשו לעצמם דעה משלהם בעניין זה ואף חשים מבולבלים נוכח הדעות הסותרות הקיימות בעניין זה.

מאמר זה מיועד במיוחד להורים אלו.

כיצד פועלים החיסונים?

החיסונים מוגדרים כאמצעי ריפוי מונע אשר מטפל בגורמים מחוללי מחלות זיהומיות כמו נגיפים וחיידקים, המכונים אנטיגנים וזאת לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף וליצור בו את המחלות.

מטרת החיסון הנה לאמן את מערכת החיסון הטבעית של הגוף באופן שילמד אותה לזהות את האנטיגן שהיא איננה ערוכה כנגדו ולהתגונן מפניו באמצעות פיתוח נוגדנים שמנטרלים ומחסלים את אותו גורם מזיק.

ככלל, קיימים שני סוגים של חיסונים, פעיל וסביל.

החיסון הפעיל מכיל את האנטיגן כשהוא מומת או מוחלש. חיסון זה מוזרק לגוף על מנת שהוא יפעיל את מערכת החיסון הטבעית שלו ויגרום לה לייצר נוגדנים משלה שיחסלו את אותו אנטיגן. רוב חיסוני השגרה הניתנים לילדים הנם פעילים.

לרוב חיסונים אלו לא גורמים להופעת המחלה כלל, אך לעיתים מופיעים סימפטומים מוחלשים שלה, שרחוקים מהנזק שנגרם עקב התפרצות ממשית של המחלה.

החיסון הסביל מכיל נוגדנים שנוצרו בגוף של יצור אחר, בדרך כלל סוס. חיסון זה מוזרק במצבים בהם כבר נגרם בגוף זיהום עקב פלישת האנטיגן ועל כן הוא זקוק לנוגדנים באופן ישיר ומיידי, מבלי לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

מדובר למשל, בחיסון כנגד חיידק הטטנוס לאדם שנחשף אליו בעקבות פציעה או בחיסון כנגד נגיף הכלבת לאדם שננשך.

מתי התחלנו לחסן ולהתחסן?

עידן החיסונים ההמוניים החל בסוף המאה ה-18, בשנת 1796, עת רופא בריטי בשם אדוארד ג'נר שם לב כי מגדלי בקר שלקו במחלה הקלה יותר של אבעבועות הפרות, היו חסינים מפני מחלת האבעבועות השחורות, שנחשבת לקשה הרבה יותר ואף קטלנית.

ג'נר לא הבין מהי הסיבה לכך, אבל בעקבות תגלית זו הוא פיתח חיסון כנגד מחלת האבעבועות השחורות שהתבסס על הדבקה בנגיפי מחלת אבעבועות הפרות. חיסון זה התפשט בהדרגה בכל חלקי העולם, ואף הביא למיגור המחלה.

בדיעבד התברר כי יעילות החיסון של ג'נר נבעה מהדמיון שקיים בין נגיף אבעבועות הפרות לנגיף האבעבועות השחורות, המשתייכים שניהם לאותה משפחת נגיפים.

דבר זה גורם לכך שנוגדנים כנגד נגיף אחד מהמשפחה, יעיל גם כנגד נגיפים אחרים מהמשפחה. כלומר, ג'נר השתמש למעשה במערכת החיסון לצורך יצירת חיסון פעיל בפני נגיף מסויים, באמצעות חשיפה לנגיף אחר ויצירת נוגדנים כלפיו, כל זאת מבלי שהוא היה מודע לכך באותה העת. 

במהלך המאה ה-19, התבסס המדען הצרפתי לואי פסטר על עבודתו של ג'נר, לצורך יצירת חיסונים כנגד מחלות הכולרה, אסכרה, שנית וכלבת. במאה ה-20 כבר פותחו חיסונים רבים נוספים כגון: חיסון כנגד נגיפי השעלת והפוליו ובעיקר בארה"ב.

תוכנית חיסוני השגרה בישראל לתינוקות וילדים

ככלל, תוכנית חיסוני השגרה הישראלית כוללת חיסונים שמקובלים בארה"ב ואירופה, בכפוף למספר שינויים קלים כגון חיסון לצהבת מסוג A.

חיסון זה ניתן רק בארץ, מאחר שמחלה זו היתה נפוצה בישראל הרבה יותר מאשר בארצות המערב. מאז הכנסת חיסון זה חלה בארץ ירידה של יותר מ-90% במספר החולים שלקו במחלה זו.

שיעור ביצוע החיסונים בישראל הנו מהגבוהים בעולם בעיקר משום שהשירות ניתן על ידי המדינה, באופן שיטתי וללא תשלום.

השירות לתינוקות ניתן באמצעות תחנות טיפת חלב, אליהן התינוקות מגיעים באופן יזום החל מגיל כמה שבועות בלבד, בעוד שהשירות לילדים ניתן בבתי הספר היסודיים.

במדינות כמו גרמניה, להבדיל, החיסון ניתן על ידי רופאי ילדים במרפאות, כאשר ההגעה לרופא נעשית בדרך כלל רק כאשר הילד חולה. כתוצאה מכך שיעור החיסונים שם הנו כ-75% בלבד, שנחשב לשיעור נמוך מאד ביחס למדינות אחרות.

החיסונים הניתנים כיום לתינוקות בטיפת חלב:

  • חיסון נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת + המופיליס אינפלואנזה b + שיתוק ילדים(פוליו) [DTaP-Hib-IPV]
  • חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת + אבעבועות רוח [MMRV]
  • חיסון נגד חיידקים פנוימוקוקים [PCV]
  • חיסון נגד צהבת / דלקת כבד נגיפית B [Hepatitis B]
  • חיסון נגד צהבת / דלקת כבד נגיפית A [Hepatitis A]
  • חיסון נגד נגיף הרוטה [ROTA]

החיסונים הניתנים כיום לילדים בבית הספר:

  • בכיתה א': חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת + אבעבועות רוח [MMRV]
  • בכיתה ב': חיסון נגד דיפתריה - טטנוס - שעלת + שיתוק ילדים (פוליו) [DTaP-IPV], חיסון נגד שפעת
  • בכיתה ח': חיסון נגד דיפתריה - טטנוס - שעלת [DTaP]
  • בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי [HPV]

נקודות למחשבה: טיעונים בעד ונגד חיסונים

כאמור, טענתם הכללית של התומכים במתן החיסונים הינה שהחיסונים מגנים בפני מחלות זיהומיות וזאת הן על ידי הענקת הגנה אישית לאדם המחוסן מפני המחלות הללו, והן על ידי מניעת הפצה והדבקה של אותן המחלות.

כתוצאה מכך הביאו החיסונים לירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה מהמחלות זיהומיות שכנגדן הם מחסנים ואף למיגור מחלות קשות כגון מחלת האבעבועות השחורות.

לעומתם, המתנגדים למתן החיסונים מחזיקים בטיעונים שניתן לחלקם לשני סוגים עיקריים: טיעונים אידיאולוגיים וטיעונים בריאותיים.

הטיעונים האידיאולוגיים מתבססים על הגישה לפיה המדובר בהליך כואב, בלתי הפיך, אשר נכפה על התינוק בעל כורחו ומבלי לשאול לרצונו. הטיעונים הבריאותיים מתבססים על הגישה לפיה נזקיהם של החיסונים עולה בהרבה על תועלתם.

במסגרת מאמר זה נעסוק בטיעונים הבריאותיים העיקריים, ובתגובת התומכים במתן חיסונים לטיעונים אלו. ככלל ניתן לומר כי תגובת התומכים במתן חיסונים מתבססת על הטענה לפיה טיעוני הנגד חסרי כל בסיס מדעי, כאשר חלקם אף מנוגד לממצאים המדעיים שכבר קיימים בנושא זה.

לפיכך, מוצע לכל הורה שמתלבט בנושא זה לשקול היטב את שתי הגישות הללו, ולהחליט לפי שיקול דעתו וצו מצפונו.

עד כמה החיסונים באמת יעילים?

טענת המתנגדים: הירידה בתחלואת המחלות התרחשה ללא קשר לחיסונים, אלא הודות לגילוי האנטיביוטיקה, העלייה במודעות לחשיבות שמירת תנאי היגיינה והסניטציה והתקדמות הרפואה בכלל.

 

תגובת התומכים: שיעור התמותה ממחלות זיהומיות אכן ירד באופן דרמטי מאז גילוי האנטיביוטיקה, אולם שיעור ההדבקה במחלות אלו ירד באופן משמעותי גם הודות למתן החיסונים. ניתן  לראות בבירור קשר ישיר בין מתן חיסון לירידה בשיעור ההדבקה במחלות רבות, כגון חצבת, פוליו, דיפטריה, טטנוס, שעלת ועוד.

תופעות לוואי של החיסונים

טענת המתנגדים: לחיסונים יש תופעות לוואי כגון שלשולים, הקאות, תגובות אלרגיות, עליית חום ועוד. חלק מתופעות הלוואי אף קשות יותר מהמחלות שכנגדן ניתנו החיסונים, כגון אוטיזם.

תגובת התומכים: החיסונים הניתנים כיום הנם בטוחים עם תופעות לוואי קלות וחולפות. לעומת זאת, הסיבוכים של המחלות נגדן מתחסנים עלולים להיות קשים ולגרום לנזק קבוע, כגון מחלת אבעבועות הרוח שיכולה להסתבך לכדי זיהום חמור של הפצעים, דלקת במח ואף מוות, ומחלת הפוליו שעלולה להביא לשיתוק ילדים.

לעיתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים שנובעים מהחום, אך הן נדירות ושיעור מקרי המוות מהם אפסי ונמוך בהרבה מהסכנה של המחלות שהחיסונים מגנים מפניהן.

עוד חשוב להבין שלפני שהחיסונים מוצעים לציבור הם עוברים בדיקות קפדניות ומחמירות ביותר לאורך זמן ממושך. לפיכך קיים סיכוי הרבה יותר גדול להיפגע מהמחלה שכנגדה ניתן החיסון, מאשר מהחיסון עצמו.

חיסונים ואוטיזם

חיסונים אינם גורמים לאוטיזם ומדובר במיתוס חסר כל שחר, הגם שהוא כנראה המיתוס הכי פופולארי לגבי חיסונים.

המקור לטענה זו נובע ממחקרו של מנתח בריטי בשם אנדרו וייקפילד, אשר במאמר שפירסם בשנת 1998 בכתב העת היוקרתי לנצט טען שהחיסון המשולש לחצבת, חזרת, אדמת, MMR, מגדיל את הסיכון לגרימת אוטיזם אצל ילדים.

לאחר פרסומו של מחקר זה נערכו מחקרים רבים ומקיפים ביותר מעשר מדינות שבדקו מיליוני ילדים, אך אלו לא הצליחו למצוא כל קשר בין חיסון כלשהו לאוטיזם. לבסוף התברר כי אותו רופא קיבל כסף מעורכי דין שרצו לתבוע חברות תרופות שייצרו את החיסון, כאשר בשנת 2010 אף נשלל רישיונו לעסוק ברפואה בבריטניה.

עורכי הירחון לנצט הסירו את המחקר מהארכיון שלהם וטענו כי הוא היה תוצאה של הונאה. לפי כל פרמטר מדעי אין ככל הידוע כיום שום קשר בין החיסון המשולש או כל חיסון אחר לבין אוטיזם.

טענת המתנגדים: החיסון הטבעי יעיל מהחיסון הסינטטי. לכן עדיף לחלות במחלה עצמה וליצור חיסון טבעי כלפיה מאשר להתחסן נגדה.

זה לא מדוייק, מאחר שישנם מחקרים שמראים שחיסונים מסוימים יעילים יותר מהדבקה במחלה עצמה, ואילו חיסונים אחרים מעניקים הגנה הדומה לזו של החיסון הטבעי. כך, לדוגמא, מתן שתי מנות החיסון כנגד מחלת אבעבועות הרוח יוצר בגוף זיכרון חיסוני ארוך טווח בדומה להגנה המוקנית לו על ידי המחלה הטבעית. 

מעבר לכך, גם אם זה נכון, מדוע לקחת את הסיכון המיותר של סיבוכי המחלות? מדובר בסיבוכים קשים ומיותרים שעלולים לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים, כגון שיתוק במקרה של פוליו ואף למוות, כמו למשל במקרים של שעלת, דלקת קרום המוח ואבעבועות רוח, מהן ילדים מתים בישראל מדי שנה.

כמו כן, לא תמיד אפשר להבטיח שילד ידבק במחלה, אולם במידה והוא יחלה בה כשהוא יהיה מבוגר, הוא עלול לפתח תסמינים הרבה יותר קשים שלה.

טענת המתנגדים: חלק גדול מהחיסונים מכילים חומרים מסוכנים כגון כספית ואלומיניום. חומרים אלו מוגדרים כרעלים שפוגעים בעצבים, גורמים למוטציות ואף מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן. חומרים אלו מגיעים ישירות לכליות ושאר האיברים הפנימיים הלא מפותחים דיים של התינוקות, ועלולים אף הם לגרום להם ליותר נזק מתועלת.

חלק מהחיסונים מכילים גם DNA זר של חיות, שהופק מרקמות של בעלי חיים עליהם גידלו וירוסים. המדובר ברקמות שלא נבדקו לעומק ואין לגביהן מספיק מידע לגבי מה שהכנסתם עושה או עלולה לעשות לגוף.

תגובת התומכים: לגבי כספית, הרי שאף אחד מהחיסונים הניתנים בישראל, פרט לחלק מחיסוני השפעת, אינו מכיל את מלח הכספית. בעבר ועד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, חלק מהחיסונים הכילו כמות מזערית של מלח כספית בשם טימרזול, ששימש כחומר משמר ומונע קלקול בחיסונים.

בכל מקרה המדובר היה בכמות חסרת משמעות של כספית, שאף היתה קטנה מזו הקיימת בכריך טונה.

לגבי אלומיניום, לפי עמדת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי ועל פי מחקרים שנעשו, לא נמצאו כל ראיות להשפעות מזיקות של מלח האלומיניום במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בחיסונים ובמזון.

טענת המתנגדים: החיסון מחליש את מערכת החיסון. מתן מספר חיסונים בבת אחת אף מעמיס עוד יותר על המערכת החיסונית של התינוק ומחליש אותה מאד ולכן עדיף לפצל את מתן חיסונים ולתת רק חיסון אחד בכל פעם.

תגובת התומכים: ראשית, החיסון אינו מחליש את מערכת החיסון אלא להיפך. הוא מסייע לה להתמודד בהצלחה עם המחלות הזיהומיות הקשות.

שנית, החשש מעומס יתר על המערכת החיסונית של התינוק הנו חשש חסר כל בסיס, מאחר והחלק של מערכת החיסון של התינוק בו משתמשים בעת מתן החיסונים בטל בשישים לעומת היכולת האמיתית והמלאה של מערכת החיסון שלו.

מערכת החיסון של תינוק מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים, אליהם הוא נחשף עוד כשהוא עובר בתעלת הלידה ולאחר מכן, כשהוא מגיח לאוויר העולם. לפיכך, הכמות הקטנה של החיסונים שהוא מקבל אינה אלא טיפה בים, שבריר זעיר ביחס ליכולת הקיבול החיסונית שלו.

גם בהתאם לממצאי המחקרים שנעשו בעניין זה, מתן מספר חיסונים ביחד איננו מעמיס על מערכת החיסון של התינוק ואיננו מחליש אותה. עם זאת, אם התינוק יחשף למחלה קשה כמו דיפטריה או טטנוס, הסיכוי של מערכת החיסון שלו להתמודד איתה בהצלחה הנו נמוך מדי.

הסיבה לכך הנה שהתגובה החיסונית הטבעית של התינוק אורכת כשבועיים, בעוד שמתן החיסון הסינטטי חוסך מהתינוק את פרק הזמן הזה, ומאפשר לגופו להתמודד עם מחולל המחלה באופן מיידי לפני שהוא יתרבה ויפגע בו.

בנוסף, דחייה של מועד החיסונים עלולה לחשוף את הילד למחלות הניתנות למניעה ואילו שילוב מספר חיסונים באותה זריקה חוסך לתינוק דקירות, כאב, ותופעות לוואי, כמו גם חיסכון של ביקורים מרובים ואובדן ימי עבודה של ההורים.

עד כמה החיסונים באמת נחוצים לפעוטות?

טענת המתנגדים: רוב המחלות נגדן מתחסנים כבר עברו מן העולם ולכן מיותר להתחסן לגביהם.

תגובת התומכים: זה לא מדוייק. אמנם רוב המחלות שנגדן מחסנים כמעט הודברו לחלוטין וזאת במידה רבה הודות לחיסונים עצמם ואפקט חסינות העדר, אך רק כמעט.

גם בשנים האחרונות היו עדיין התפרצויות של מחלות שונות כגון חצבת, אבעבועות רוח, פוליו ושעלת, בארץ ו/או ברחבי העולם, ולכן אין מדובר במחלות שכבר עברו לגמרי מהעולם.

בהקשר זה יש לזכור שבעידן הכפר הגלובלי, בו אנשים רבים נוסעים בין מקומות שונים בעולם, ניתן להעביר מחלות בין מדינות, בפרט שלמחלות זיהומיות רבות יש תקופת דגירה, במהלכה החולה מדביק אחרים גם כשהוא עצמו עדיין מרגיש בריא.

טענת המתנגדים: צהבת B עוברת דרך דם ונוזלי מין ולכן מיותר ואין כל צורך כל לחסן תינוקות בני יומם כנגד מחלה זו.  

תגובת התומכים: ניתן להדבק בצהבת B גם בדרכים אחרות ואפילו כתוצאה משימוש משותף במברשות שיניים. מדובר בוירוס עמיד מאוד, ששורד ימים מחוץ לגוף ולא צריך הרבה ממנו כדי להידבק.

לפעמים אדם לא מודע לכך שהוא נושא את המחלה בצורה מידבקת ויכול להדביק אחרים מבלי לדעת. הסכנה העיקרית בצהבת B היא שהנגיף עלול לגרום למחלות כמו שחמת הכבד או סרטן הכבד, שיופיעו שנים רבות אחרי ההדבקה.

ממחקרים עולה שככל שנדבקים בנגיף זה בגיל צעיר כך גם עולה הסיכון לחלות בסרטן או בשחמת ולכן חשוב לחסן תינוקות סמוך למועד הלידה ככל האפשר.

טענת המתנגדים: מאחר ורוב הילדים האחרים מתחסנים, אין צורך לחסן את הילד שלי.  

תגובת התומכים: אפקט חסינות העדר נגרם כאמור כאשר גם מי שלא התחסן מקבל הגנה משמעותית כנגד מחלה מסויימת, הודות לכך שרוב האנשים בסביבתם חוסנו.

ראשית, אין זה הוגן ואין זה מוסרי לצפות שילדים אחרים יקבלו את החיסונים ויעשו את העבודה עבור ילדך.

שנית, ככל שיותר ויותר הורים לא יחסנו את ילדיהם מתוך הסתמכות על ילדים אחרים שיחוסנו, כך גם יגדל אחוז הלא מחוסנים, אפקט חסינות העדר ילך וידעך ויותר ויותר ילדים יהיו חשופים למחלות.

שלישית, אפקט החסינות לגבי ילד שלא חוסן קיים רק כאשר 100% מהילדים בגן או בבית הספר שלו חוסנו אף הם. מדובר בתנאי שלא ניתן הסתמך עליו באופן מלא וגם אם הדבר היה אפשרי, לא ניתן להסתמך כאשר הילד שוהה מחוץ לגן או לבית הספר, או כאשר הוא שוהה בחו"ל.

רק עוד כמה מילים לסיכום

כפי שהסברנו בהרחבה ובאופן אובייקטיבי ומאוזן, המחלוקת סביב נושא מתן חיסונים לתינוקות הולכת ומתפשטת, כאשר הטיעונים בעד ונגד בעניין זה אף הם אף הם הולכים ומתרבים.

לפיכך מומלץ לכל הורה שמתלבט בנושא זה לשקול היטב טיעונים אלו, ולבדוק את ביסוסם המדעי קודם שהוא יקבל החלטה בעניין זה. כמו כן, מן הראוי שאת הדיון הציבורי בנושא, ילוו מחקרים רפואיים מקצועיים - על מנת שכל אחד ואחת מאיתנו יוכל לקבל החלטה מושכלת, לפי צו מצפונו.

קראו עוד ובהרחבה: כך תבחרו עורך דין מתאים לייצוג בתביעת רשלנות רפואית

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (4)

5 stars - based on 4 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית בעד ונגד חיסונים

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בנובמבר 2017

הפרת חובת הגילוי הביאה...

בית המשפט העליון דן בערעור על פס"ד בתביעת פיצויים של הורים לילדה עם תסמונת איקס שביר...

קרא עוד

07 בנובמבר 2017

רשלנות רפואית בעת מעקב...

על מקרים מצערים של רשלנות רפואית בעת מעקב הריון והנזקים שנגרמים לאם ולעובר בעקבות כך...

קרא עוד

05 בנובמבר 2017

פיצוי עתק בשל רשלנות ח...

בית המשפט פסק סכום פיצויים קיצוני בשל רשלנות רפואית חמורה וקיצונית בטיפול שיניים בילדה...

קרא עוד

05 בנובמבר 2017

רשלנות רפואית של רופא ...

איך מוכיחים ומה עושים במקרה רשלנות במסגרת טיפול שיניים? לחצו כאן לפרטים...

קרא עוד

30 באוקטובר 2017

סובל ממחלה או מום נדיר...

עקרון הגולגולת הדקה - הגשת תביעות רשלנות רפואית בכפוף להלכת הגולגולת הדקה.

קרא עוד

16 באוקטובר 2017

שילמת עבור טיפול רפואי...

שילמת עבור טיפול רשלני? תביעת החזר הוצאות כספיות עבור טיפול שהסתיים ברשלנות רפואית...

קרא עוד

16 באוקטובר 2017

הסמכה מדעת מול הזכות ל...

עורך הדין עופר סולר מסביר על השונה והמשותף בין הזכות לאוטונומיה של המטופל והפרת החובה לקבלת הסכמה...

קרא עוד

16 באוקטובר 2017

מקרים של היפרדות שליה ...

אבחון מאוחר וטיפול שגוי במקרים של היפרדות שליה עשויים להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית ותשלום...

קרא עוד

10 באוקטובר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ד

קרא עוד

03 באוקטובר 2017

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות א

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36