שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

שאלת ההתיישנות בתביעות הולדה בעוולה

מחבר: 03/03/2015 16:06

נושא פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט העליון ביום ב' באלול התשע"ד (28.8.2014) הינו שתי בקשות רשות ערעור: רע"א 13/ 4512 – ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.6.2013, ו – רע"א 13/ 6201 – ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל – אביב – יפו מיום 1.7.2013.

בשתי ההחלטות נדחו בקשות הנתבעים לדחיית התביעה בגלל התיישנות. לאור דחיית התביעות הוגשו ערעורים כאמור.

השופט צ' זילברטל בסקירתו את הרקע למחלוקת התייחס להלכה שנקבעה בעניין זייצוב ב–1986 (פסק דין בע"א 82/ 518 זייצוב נ' כץ): לזכותו ולזכות הוריו של אדם שנולד עם מוגבלות גופנית עמדו עילות תביעה נזיקיות וזאת במקרה שלולא התרחשה רשלנות מצד הצוות הרפואי הנתבע ניתן היה למנוע את לידת בעל המוגבלות.

בתאריך 28.5.2012 ניתן פסק דין אשר שינה את ההלכה הזו – בע"א 07 / 1326 המר נ' עמית; ההלכה שנקבעה בעניין המר קבעה שיש לשלול חיים בעוולה – עילה נזיקית אשר הייתה נתונה לילוד עצמו, ויש להכיר רק בתביעות נזיקיות של הורי הילוד לאור הולדה בעוולה – עילה אשר גבולותיה הורחבו בפסק הדין.

מונח חשוב נוסף שעלה בפסק הדין הוא הוראת מעבר – התקף לגבי למגישי תביעת ילוד טרם מתן פסק הדין המר. לפי הוראה זו, תוצאת פסק הדין בעניין המר אינה חלה על תיקים בהם הוגשה תביעת ילוד אך לא הוגשה תביעת הורים.

לפיכך, כאשר טרם מתן פסק הדין האמור התנהלה תביעת הורים עם תביעת ילוד, תישאר תקפה תביעת ההורים בלבד.

סוג נוסף של מקרים אשר הוסדר בעניין זאבי, הינו מקרים מעורבים שהוגשו טרם פסק דין המר וכוללים תביעת ילוד יחד עם תביעת הורים שהתיישנה.

במקרים אלו טענו הנתבעים שהתוצאה לאור הלכת המר היא שתביעת הילוד תימחק בהיעדר עילה ותביעת ההורים תידחה בגלל התיישנות העילה. הפסיקה קבעה לבסוף שבמקרים מעורבים תביעת הילוד תהיה עדיין תקפה למרות הלכת המר.

הרקע לשתי בקשות הערעור נעוץ בתקופה שלפני פסק דין המר ועל בסיס סעיפים 6 (1) ו–10 לחוק ההתיישנות התשי"ח – 1958.

בהתאם לסעיפים אלו ניתן היה להגיש תביעת ילוד בעילת "חיים בעוולה" עד הגיעו לגיל 25. באופן זה חלק מהמשפחות המתינו מספר שנים עד להגשת תביעת הילוד גם אם במהלך שנות ההמתנה התיישנה זכות התביעה של ההורים – בדרך כלל בתום 7 שנים מהלידה.

בשני המקרים הנדונים בפסק הדין מבקשים ההורים להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה כעת, לאחר שלא הוגשה תביעת הורים במהלך 7 השנים הראשונות מהלידה למרות תום תקופת ההתיישנות שחלפה עוד לפני מתן פס"ד המר, ובהסתמך על האפשרות דאז להגיש תביעת ילוד עתידית.

השאלה בדיון בבית המשפט העליון הנה האם הגשת תביעות ההורים לאחר תום תקופת ההתיישנות צריכה להוביל לדחיית התביעות לאור המצב המשפטי טרם פסק דין המר שעל בסיסו יכלו ההורים לתכנן את פעולותיהם. 

בעת הפסיקה בעניין המר לא נקבעו בבית המשפט כללים לגבי הסיטואציה הנידונה וכך נדחתה ההכרעה למצבים עתידיים.

בינתיים התמודדו בתי המשפט המחוזיים עם הסוגיה במספר דרכים:

1. קביעה שפסק דין המר יצר עילת תביעה חדשה בידי ההורים ולכן יש להתחיל בחישובי ההתיישנות החל מהיום בו ניתן פס"ד המר. המשמעות היא שההורים יכולים להגיש תביעה במהלך 7 השנים ממועד מתן פסק דין המר.

2. קביעת תקופת התארגנות שתחל ממועד פס"ד המר; משך תקופה זו שונה בכל החלטה אך בכל מקרה יכולים ההורים במהלך תקופת ההתארגנות להגיש תביעות הולדה בעוולה למרות התיישנותן.

3. הרחבת תוקף הוראת המעבר באופן כזה שניתן להמשיך בהגשת תביעות ילוד בנסיבות הדומות למקרה הנדון למרות שעילת חיים בעוולה נשללה בפסק דין המר. המשמעות היא שלא ניתן להגיש תביעת הורים שהתיישנה אך כן ניתן להמשיך להגיש תביעות ילוד למשך תקופה קצובה ממועד פסק הדין בעניין המר.

בעניין הבקשה רע"א 13/ 4512, המשיבים בדיון הינם הורים לבן יליד 2003 הסובל לטענתם ממום מולד במערכת השתן. בתאריך 9.8.2012 הגישו המשיבים תביעה נזיקית נגד המבקש שלטענתם התרשל בביצוע מעקב הריון.

לולא אותה רשלנות רפואית מצידו, לפי הטענה, ניתן היה למנוע את לידת הבן.

מנגד הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה בשל התיישנותה, בקשה אשר נדחתה ע"י בית המשפט לאור הטעמים שהוזכרו בעניין זאבי.

בית המשפט הוסיף שקיימת הצדקה לתקופת התארגנות (שהוכרה בסעיפים 17-18 בחוק ההתיישנות) של שנה אחת ממתן פס"ד המר שבמהלכה יכולים ההורים להגיש תביעה לקבלת סעדים שהוכרו בפסק דין המר.

לטענת המבקש בית המשפט טעה ביצירת חריג לחוק ההתיישנות ללא התבססות על מקור בחוק המאפשר זאת, הלכת המר לא העניקה להורים עילת תביעה חדשה ולכן מרוץ ההתיישנות לא החל מחדש במועד מתן פסק הדין.

ההלכה גם לא פגעה באינטרס ההסתמכות של ההורים מאחר שההכרה בתביעת ילוד בעילת חיים בעוולה הייתה נתונה במחלוקת מאז פסק דין זייצוב ולפיכך לא ניתן להצהיר על הכרה ברורה בתביעת הילוד עד שהמשיבים סמכו על אפשרות עתידית לתביעה כזו. גם סעיפים 17-18 לחוק ההתיישנות אינם רלבנטיים לביצוע היקש לסוגיה.

המשיבים מצידם טוענים שהרציונלים שבבסיס הוראת המעבר כפי שפורטו בעניין זאבי מספיקים על מנת לתמוך בדעתם.

בנוסף יש לדעתם להרחיב את פרק הזמן שבמהלכו ניתן יהיה להגיש תביעת הורים למרות התיישנותה. לפיכך, שואפים המשיבים להגיע לקביעה שתביעת הורים תתיישן רק בתום 25 שנים ממועד הלידה, או – 7 שנים לאחר מתן פסק דין המר.

בעניין הבקשה רע"א 13/ 6201, המשיבים הם הוריו של קטין יליד 1996 אשר נולד עם מומים רבים. לטענתם ניתן היה למנוע את הלידה אם המבקשים לא היו מתרשלים בבדיקות המעקב במהלך ההריון.

בתאריך 24.9.2012 הגישו ההורים תביעה נגד המבקשים ואלו מצידם בקשו לסלקה בגלל התיישנות. בית המשפט דחה את הבקשה לאור העקרונות והקביעה שלפיה לא הייתה כוונה להותיר את הקטינים שנולדו בעלי מום בשל מעשה עוולה נזיקי ללא תמיכה כלכלית למימון צרכיהם.

גם כאן טענו המבקשים שיש לדחות תביעות הורים שהתיישנו, אך כן מכירים במצב הבעייתי שנוצר עקב הלכת המר ומציעים שבמקרים שבהם הוגשה תביעת הורים במהלך השנה שממועד מתן פס"ד המר ניתן יהיה, למרות התיישנותה, לתקן את מסמך התביעה כך שהיילוד יהיה התובע במקום הוריו וכך התביעה לא תידחה.

אולם תביעות מסוג זה לא תדחנה בתנאי שלא חלפו 25 שנים מהולדתו של הילוד ועד למועד פסק דין המר.

תגובת המשיבים הייתה שעילת תביעת ההורים קמה ביום מתן פס"ד המר ולכן יש לסמן מועד זה כתחילת מרוץ ההתיישנות לתביעתם.

אפשרות חלופית היא מתן "תקופת התארגנות" ע"י בית המשפט שבמהלכה יגישו ההורים תביעות "הולדה בעוולה" למרות התיישנותן.

עמדת המדינה, אשר צורפה כבעלת דין להליך ונקבע שתוכל להגיש עמדתה כמשיבה לבקשה השנייה, הייתה שיש להרחיב את תחולת הוראת המעבר מהלכת המר גם למקרים הנדונים ובמסגרת ההוראה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות לתביעת הורים כך שניתן יהיה להגישה למרות התיישנותה במהלך חצי שנה מיום מתן פסק הדין בדיון הנערך כעת.

עמדה זו מתבססת על פסק דין בדנ"א 06 / 1595 עזבון ארידור נ' עיריית פתח תקווה בו נקבעה תקופת מעבר של 3 שנים שרק אחריהן תהיה תקפה הלכת פסק הדין.

במהלך הדיון, בית המשפט העליון ראה לנכון לדון בבקשות יחדיו לאור חוסר האחידות בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ולאור השאלות הזהות בשתי הבקשות.

לעומת המקרים הקודמים בהם החל הדיון טרם מתן פס"ד המר, התביעה במקרה הנדון הוגשה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר.

לדעת השופט יש להחיל את הוראת המעבר לפרק זמן המתאים להיערכות גם במקרה זה, ובהמשך לגישה בפס"ד המר לפיה כל מקרה ידון לגופו, גם הפעם לא תוכרע השאלה בעניין התיישנות תביעת ההורים בתקופה הסמוכה למתן פס"ד המר.

הוראת המעבר אינה מנוגדת להחרגת מקרים אחרים מתחולת הלכת המר בדומה להערה בעניין זאבי לפיה "עמדתה של השופטת מ' נאור מבהירה...כי הוראת המעבר לא נועדה לחלוש על כל הסיטואציות האפשריות". מכאן שבית המשפט בחר לא להכריע במקרים מעורבים ואחרים ולא בחר שלא להחיל עליהם הוראת המעבר.

עוד בעניין הוראת המעבר, יש מקום להחלתה לזמן קצוב גם על מקרים שבהם טרם כניסתה לתוקף של הלכת המר לא הוגשה תביעת הורים במהלך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.

החלטה אחרת נוגעת לדאגה לצרכי הילוד. בשלילת עילת התביעה של הילוד בעניין המר מתבסס בית המשפט על כך שתביעת ההורים תכלול את רוב הסעדים שהיו כלולים בתביעת הילוד כך שהקטין לא יפגע, ומי שגרם לו לעוול יקח אחריות על הנזק.

לפיכך נקבע בעניין המר לממש את תכלית הלכת זייצוב ולתת פיצוי מלא עבור צרכי הילד בעל המוגבלות וזאת באמצעות עילת תביעת ההורים.

בית המשפט מסיק בעניין זה כי: "לא ניתן להכיר עוד בעילת הילד בגין 'חיים בעוולה'...אך יש "הרחבה משמעותית של עילת התביעה העומדת להורי הילוד בגין 'הולדה בעוולה'...תאפשר ליתן להורים פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילוד...למשך כל תוחלת חייו".

באופן זה נקבע בפסק הדין הוראת מעבר אשר תבטיח שתביעות ילוד שהוגשו טרם פסק הדין ימשיכו להתברר כך שצרכי הילודים לא ייפגעו עקב ההלכה החדשה.

לאור זאת, יש לדחות את עמדת המבקשים מאחר שקבלתה תפגע במשפחות בניגוד למטרת פס"ד המר. טעמים נוספים לדחיית הבקשות הם התחשבות בהורים, שאמנם השתהו במימוש תביעת הורים בהסתמכם על האפשרות להגיש תביעת ילוד במשך 25 שנים מיום הלידה בתקופה שטרם פס"ד המר, אך אין זה אומר שיש להציבם מול שוקת שבורה.

לפיכך יש להחיל את הוראת המעבר גם על מקרי התיישנות תביעות הורים שהוגשו טרם פס"ד המר כך שההורים עדיין יוכלו להגיש תביעות ילוד למשך זמן קצוב כהוראת מעבר. המשמעות היא שהלכת המר תחול פרוספקטיבית לגבי הורים שלא הגישו תביעת הורים במהלך 7 השנים הראשונות מיום הלידה.

עניין נוסף אותו מעלה בית המשפט הוא קביעת תחולה פרוספקטיבית: אינטרס ההסתמכות של המשיבים בשתי הבקשות נפגע באופן ברור בגלל הסתמכותם על הלכת זייצוב שהייתה תקפה למעלה מ–25 שנים.

לעומת זאת, המבקשים לא נפגעו מהלכת המר מאחר שבכל מקרה היה עליהם להתמודד עם תביעות נגד גורמי העוול. לאור זאת יש מקום לקביעת תחולה פרוספקטיבית חלקית של הלכת המר כך שלא תחול על תביעות ילוד כשלא ניתן עוד להגיש תביעת הורים בגלל התיישנות.

המטרה היא, שוב, לא לפגוע בצרכי הנכים ולהביא את גורם הנזק לשלם על העוול גם במחיר הותרת עילת התביעה של הילוד לפרק זמן נוסף במקרי התיישנות עילת תביעת הוריו טרם פס"ד המר.

לגבי הארכת תקופת ההתיישנות של תביעות ההורים שהוצעה על ידי המשיבים – הקושי המרכזי הוא שלא ניתן להישען על מקור חוקי ברור בהארכת תקופה זו הקבועה באופן קשיח בסעיף 5 לחוק ההתיישנות.

בנוסף, אין הצדקה לתת להורים זכות שהם עצמם לא נעזרו בה טרם מתן פסק דין המר, בעודם יודעים שהמתנה ממושכת להתגבשות הנזק והגשת תביעת ילוד תוביל לאבדן זכות התביעה שלהם.

מבחינת פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעת ילוד, יש לקבוע אותו על שנה אחת מיום מתן פסק דין זה. ראשית, יש לתת להורים שהות מספקת להכנת תביעת "הולדה בעוולה" העלולה להימשך זמן רב, ושנית – פרק זמן של שנה אינו פוגע בנתבעים שממילא היו צפויים לתביעות נגדם במשך 25 שנים מהולדת הקטין עוד טרם כניסת הלכת המר.

ראוי גם שפרק הזמן שבמהלכו תמשיך להתקיים עילת התביעה של הילוד ימנה כהוראת מעבר ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד קודם לו.

לסיום פסק הדין, מסכם השופט צ' זילברטל שהדיון בתביעות שהגישו משיבים 1 ו–2 (ההורים) בשתי בקשות רשות הערעור ימשך כך שתביעות ההורים תוחלפנה בתביעות הילודים. על המשיבים להגיש לשם כך תביעות מתוקנות תוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין הנוכחי.

כמו כן יקבע שבמקרי התיישנות של תביעות הורים טרם פסק דין המר יורשו הילודים להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" בתוך שנה מיום מתן פסק הדין דנא.

המבקשים ברע"א 13/ 6201 יחויבו ב–15,000 ₪ לטובת הוצאות משיבים 1 ו–2, והמבקש ברע"א 13/ 4512 יחויב בסכום זהה עבור הוצאות המשיבים בבקשה זו.

לסקירת המחלוקת והסיכום שנאמרו מפיו של השופט צ' זילברטל הגיבו שני השופטים האחרים בהרכב: השופט א' רובינשטיין - מסכים עם עמדת השופט זילברטל אשר לדעתו עושה צדק ומקימה גשר נחוץ. הוא גם שותף לטענה שמתחייבת החלטה ברורה וגורפת בתיקים שהוצגו ברוח תפיסת הצדק וההגינות כלפי הראויים לכך.

גם השופט ח' מלצר מפגין תמימות דעים עם דברי השופט זילברטל "שהיטיב לשלב את הוראות הדין והפסיקה בסוגיה העוסקת בתחולת פסקי הדין במרחב הזמן – עם יסודות של צדק מתבקש לצרכיו של מי שנולד עם מוגבלות מאתגרת".

שאלות? לחצו כאן לפניה אל עורך דין עופר סולר

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 0 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית לידה משמעות הולדה בעוולה שאלת ההתיישנות

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

13 ביולי 2017

רשלנות רפואית בחדר מיון - מ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית בטיפול בחדר מיון בבית חולים...

קרא עוד...

09 ביולי 2017

מידע בנושא רשלנות רפואית - ...

רשלנות רפואית? נפגעת בטיפול רפואי? כנס/י לאתר Malpractice לקבלת סיוע אישי!

קרא עוד...

10 בנובמבר 2016

אתי לפי דעתי - שערוריה בחבר...

האם אנחנו באמת יודעים מדוע הרופא מחליט לתת לנו מרשם לתרופה אחת ולא לתרופה אחרת?

קרא עוד...

07 באוקטובר 2015

עברת ניתוח הצמדת אוזניים ונ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על האפשרות לסיבוכים ומקרי רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים...

קרא עוד...

23 ביוני 2015

טעויות באבחון של פגמים בקור...

עורך דין עופר סולר מסביר על טעויות של רופאים באבחון פגם בהתפתחות הקורפוס קלוסום במהלך מעקב ההריון...

קרא עוד...

17 ביוני 2015

העברת נטל הראיה בתביעות רשל...

באילו מקרים יועבר נטל הראיה מהתובעים לנתבעים בתביעות רשלנות רפואית ומה משמעות הדבר?

קרא עוד...

20 במאי 2015

עברת ניתוח פלסטי למתיחת צוואר?

עו"ד עופר סולר מסביר על מקרים שבהם ניתוח למתיחת צוואר נכשל ומותיר נזקים בעקבות רשלנות רפואית...

קרא עוד...

03 במאי 2015

עברת ניתוח כריתת שד שנכשל?

עורך דין עופר סולר מסביר על מקרים שבהם ניתוח לכריתת שד נכשל, בוצע שלא לצורך או באיחור...

קרא עוד...

23 במרץ 2015

הסכמה מדעת להשתתפות במחקר ר...

השתתפת במחקר רפואי בתרופות או בטיפול רפואי כלשהו? מה אתה באמת יודע לגבי סוגיית ההסכמה מדעת להשתתפות במחקר?

קרא עוד...

23 במרץ 2015

אי מתן הסכמה מדעת כעילה לתב...

חובתו של מטפל לקבל הסכמה מדעת של המטופל למתן טיפול רפואי. חובה זו מבוססת בחקיקה ראשית בחוק זכויות החולה. מהי הסכמה מדעת, כיצד תינתן ובאילו מקרים ניתן לתבוע פיצוי עבור נזקיו של הליך רפואי לו לא הסכמתם? לחצו כאן למאמר המלא...

קרא עוד...

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36